איסור נקימה ונטירה

אסור מהתורה לנקום, היינו שאם ביקשת טובה ממישהי והיא לא הסכימה לעשות לך, או אולי אפילו יותר גרוע, היא עשתה לך משהו לא נעים, אסור לך "להחזיר" לה, אלא לא רק שאסור לעשות לה דבר רע בחזרה, אלא אם היא מבקשת טובה, את צריכה לעזור לה.

גם לנטור אסור, זה אומר שאסור לך אפילו להגיד לה, "למרות שאת לא עזרת לי, אני כן אעזור לך…", ולא רק שאסור להגיד לה, אלא אסור אפילו לשמור את זה בלב, את צריכה למחוק את המעשה מליבך לגמרי!

——————

כיצד התורה מבקשת מאיתנו כזה דבר?? זה נגד הטבע האנושי! אני מבינה שאני צריכה להכריח את עצמי לתת לה חפץ למרות שהיא לא נתנה לי, אבל איך אני יכולה להכריח את הלב שלי לשכוח את ההתנהגות המגעילה שלה, שהייתי צריכה טובה והיא סירבה??

נכון זה נגד הטבע האנושי, אבל זה מה שרוצים, שתגיעי לדרגה על אנושית! אבל שימי לב, התורה לא ביקשה שתשכחי, התורה ביקשה שתתני פרשנות אחרת למעשה. במקום להאשים את החברה, תביני שהכל היה רצון הקב"ה, ואם הוא לא רצה שתקבלי את הטובה או הדבר שרצית, אז כיצד יכולה החברה שלך לעשות נגד רצונו של הקב"ה?? היא הייתה פשוט שליחה של השם!

ולכן כשדוד המלך ברח עם כל העוזרים שלו מירושלים, ובא שמעי בן גרא והתחיל לקלל את המלך ליד כולם, ואחד מהם התכוון ללכת ולהרוג את שמעי שהרי הוא מקלל את מלך ישראל! דוד המלך לא הבין למה להרוג אותו, "הניחו לו ויקלל, כי אמר לו ה' יתברך!"

ורק כדי להטעים לך מעט את המצווה, שנבין איך כל דבר בתורה מועיל בסופו של דבר רק לנו… לפי כל מחקרי הפסיכולוגיה, שמירת הנטירה בלב גורמת לאדם לעצבות, לכעסים וחוסר הנאה מהחיים. אך יהודי לא צריך מחקרים פסיכולוגיים כדי לדעת איך לצעוד בנתיב האושר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.