איסור רפואה בשבת

למדנו שחכמים התירו בשבת כמה דברים לאדם חולה שנפל למשכב או כואב לו כל גופו.

לעומתו, אדם שיש לו רק מעט חולי או מעט כאבים, אך הוא בריא ועושה הכל כרגיל, אסור לו אפילו לקחת תרופות בשבת, אף על פי שאינו עושה שום מלאכה, חכמים אסרו, כי מכיוון שהוא מרגיש קצת לא טוב הוא עלול לטחון עשבים או לבשל אותם כדי להכין תרופות. ולכן אם כואב משהו רק מעט, אסור לשתות כדורים משכחי כאבים. וכן אם יש יובש בעור, אסור למרוח שמן (משחה אסור בכל מקרה כי זה ממרח) על העור או על השפתיים.

מה שכן מותר לו זה לשתות ולאכול דברים שגם אנשים בריאים אוכלים, כך שאם הוא מצונן אז מותר לו לאכול תפוזים אפילו שהוא מתכוון לרפואה, כי תפוזים גם אנשים בריאים אוכלים, וכן מותר לו תה, או להניח על עצמו מיכל גומי עם מים חמים, כי גם בריאים עושים זאת כדי להתחמם.

התורה חוזרת בתחילת החומש ומספרת על בני יעקב שהגיעו למצרים, ומסיימת "ויוסף היה במצרים". שואל רש"י – מדוע התורה מציינת זאת? וכי איננו יודעים שיוסף היה במצרים?? אלא ללמד אותנו, שכמו שיוסף היה בהתחלה עם כל האחים בארץ ישראל, כך הוא היה במצרים – הוא נשאר אותו יוסף, הוא לא נתן לנסיבות החיצוניות לשנות אותו, כי אדם צריך להידבק לאמת הפנימית שלו למרות שהמציאות בחוץ משתנה, כי אם זו אמת שבנויה על ערכים, שבנויה על אמונה במה שאני עושה, אז היא לא תלויה בנסיבות שאינן קשורות. וכן ראינו לאורך ההיסטוריה במצבים קשים שבהם המציאות השתנתה לגמרי, אלו שבאמת האמינו במשהו, עברו את הזמנים הקשים בלי לאבד עשתונות, ויצאו משם חזקים ואיתנים, לעומת אחרים שזרקו הכל והשתנו לגמרי, כי מלכתחילה לא היו דבוקים לאמת הפנימית שלהם, אלא פעלו לפי מה שהיה נוח באותו זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.