בורר בשבת – קילוף פירות

גם קילוף פירות וירקות הוא בעצם בורר – אנו מפרידים את הפסולת מהאוכל. ויש לנו כאן בעיה, שהרי שלושת התנאים לברירה הם לקחת דווקא את האוכל, ביד ולא בכלי, לאלתר ולא לזמן מאוחר יותר, ואילו כאן אנו לא בוררים את האוכל, אלא מוציאים את הפסולת שהיא הקליפה!
אם יש לך חסה שלמה (ללא תולעים כמובן!!) ובחוץ יש כמה עלים חצי רקובים ואת רוצה לתלוש אותם כדי להשתמש בעלים הנקיים בפנים, האם את צריכה להכניס את היד לאמצע החסה, לתמרן בין העלים הרקובים כדי להגיע לעלים הטובים, ואז לקחת אותם, כדי שתבררי את האוכל ולא את הפסולת? אז התשובה היא שלא. דבר שהוא דרך אכילתו כך, ואין דרך טובה יותר לאכול אותו, מותר לברור את הפסולת מתוך האוכל, אלא שצריכים להקפיד על שני התנאים האחרים – שזה יהיה ביד וזה יהיה ממש לפני הסעודה, כך שאסור להכין סלט חסה שעה לפני הסעודה, ואסור לקלף את הביצים הרבה לפני הסעודה וכו'.
כל אחת חייבת לראות את הטוב שבה, את היופי שבה, את הנקודות הטובות שבה, את המצוות שבה, את הרצון הטוב שבה, כי כל אחת באמת מלאה ברצונות טובים.
אמנם אי אפשר ללכת בעולם כאילו אנו מושלמים (לא את, שאר הנשים, את מושלמת) כי אז לא נשתפר אף פעם, אלא צריכים לפעמים דווקא לבדוק את הדברים הפחות טובים, אך גם כשעוסקים בדברים השליליים שבנו, זה רק לאלתר, לאותו זמן, לא להרהר על זה לאורך זמן, אלא לבדוק, להתבונן, לקבל החלטה או לעשות מעשה, ולחזור למבט היפה, לעין החיובית ולכף הזכות, כי מי שלא רואה את היופי של עצמה לא תוכל באמת להאמין בבורא עולם!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: