ברכה על צנימים

לחם רגיל שעשו ממנו צנימים, עדיין ברכתו נשארת "המוציא". אך מה בנוגע לצנימים מוכנים, מציות וכדומה, שמוכרים אותם כשהם כבר צנימים?

למדנו שאחד מהקריטריונים לברכת "מזונות" על מאפה הוא האם הוא פריך, קריספי. יוצא אם כן, שצנימים או מציות שהכינו אותם מלכתחילה כך כשהם פריכים כמו קרקרים וכו' מברכים עליהם מזונות.

אמנם אם המוצר עשוי ממים וקמח כמו רוב המוצרים הדיאטטיים שהם תחליפים ללחם, והוא נראה ממש כמו לחם יבש, דעת חלק מהפוסקים שעדיין צריך לברך עליו "המוציא" כי הוא לא נעשה לאכילה בתור קינוח, ולכן עדיף לאכול אותם בתוך הסעודה. הקרקרים הקטנים העגולים/משולשים וודאי שעשויים לנשנוש ולכן אפשר לברך "מזונות" ללא חשש.

——————-

בפרשה מסופר על פסח שני, שהיו אנשים שהיו טמאים ולא יכלו לעשות את הפסח עם שאר בני ישראל, ולכן ביקשו "הזדמנות שנייה", והקב"ה אמר להם דרך משה שאפשר לעשות פסח שני. אבל האם זה מובן לנו, שרק בגלל שהם העלו טענה הגיונית/רגשית אז הקב"ה שינה את התורה והוסיף את מצוות פסח שני?

וודאי שלא, התורה היא שלימה בכל מקרה, וגם אם לא היו מבקשים הזדמנות שנייה אז הקב"ה היה אומר למשה לכתוב בתורה את מצוות פסח שני כמו כל שאר המצוות.

אבל, מכיוון שהאנשים האלו כל כך רצו לקיים את מצוות הפסח, הקב"ה המתין ולא סיפר למשה על מצוות פסח שני כדי שהם ישאלו ואז הקב"ה יענה לו, וזה יהיה כאילו הכל היה בזכותם!

וגם בנות צלפחד, הם רצו לזכות בחלק מהארץ הקדושה, כמו שהסבתות הקדושות שלנו כשהגיעו לארץ נישקו את האדמה, ולכן הם פנו למשה בבקשה לקבל חלק מהארץ, והקב"ה קיבל את בקשתם וזה נכנס לתורה לדורי דורות!

וכמו כל דבר שנכתב בתורה, גם זה נכתב בשבילך. שתביני שכשיש לך שאיפות להשיג דברים בקדושה, כשיש לך רצון עז להצליח לקיים מצווה, הקב"ה לפעמים הופך את כל העולם כדי שאת תהיי זאת שזוכה לקיים את המצווה, למרות שאולי המצווה הייתה צריכה בכל מקרה להתקיים, אם את ממש רוצה, את תזכי שהמצווה תקרא על שמך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.