דיני מוצאי תשעה באב

אמנם בית המקדש נשרף ביום תשעה באב, אך זה היה רק לקראת הערב, רוב השריפה הייתה ביום עשרה באב, לכן אף על פי שחכמים קבעו את הצום לפי תחילת השריפה שזה היה רגע האמת, אך הואיל ובפועל רובו נשרף בעשירי, נהגו ישראל להמשיך את האיסורים גם בעשירי באב.
למנהג רוב הספרדים האיסור נמשך בכל היום, ולמנהג בני אשכנז עד חצות היום בלבד.
איזה איסורים ממשיכים? רוב הספרדים נוהגים רק איסור בשר ויין ועדיף גם מוזיקה.
לפי האשכנזים נוהגים את כל האיסורים, כמו כיבוס ולבישת בגדים מכובסים, מים חמים ומוזיקה. אם יש צורך גדול לכבס (כמו בגדי ילדים מלוכלכים וכו') אפשר.
למה היום נהפך ליומיים? הכל עניין של השקפה בגמרא, כל החכמים מצד אחד, ורבי יוחנן בצד השני:
כאמור, הלפיד הראשון נזרק בתשעה באב אחרי הצהריים, והשריפה השתוללה ביום עשרה באב.

חכמים סוברים שאין חשיבות לתוצאה הפיזית של השריפה שקרתה בעשירי, כי רגע האמת היה בתשיעי, כאשר בשמים החליטו להסיר את השמירה הרוחנית מבית המקדש, ונזרק הלפיד הראשון, כל השאר כבר חסר משמעות בשבילנו, מה זה משנה שרואים אבנים נשרפות? המהות שלהן נשרפה כבר מקודם ועל זה צריך לבכות.

רבי יוחנן מסכים עם חכמים, שהאמת היא הפנימיות, הנשמה, לא החומר בחוץ, אך עדיין בעולם הזה החומרי העין האנושית שלנו רואה את בית ה' נשרף, צדיקים נרצחים, תאונות דרכים, אנשים חולים, מחבלים רוצחים משפחות, וזה נראה לנו איום ונורא, אז למרות שבשכל אנו מבינים שהשורש והסיבה הם רוחניים, ולא נשיא ארה"ב או נשיא איראן מחליט מה יהיה גורלנו, אך הלב שלנו הוא בשר ודם, ומתרגש הרבה יותר מדברים שהוא רואה ומרגיש, ולכן צריך לקשר את הצום לרגש הגדול הזה שהרגישו בעת השריפה החומרית, כדי שגם החזרה בתשובה והתפילות לבורא עולם יהיו מעורבות באותה רמת רגש.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: