האוכל חתיכה קטנה של לחם

ישנם שלוש כמויות שונות בקשר לכמות הלחם המצריכה נטילת ידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של ביצה, שזה בערך 54 גרם, צריכה ליטול ידים ולברך על נטילת הידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של זית, שזה בערך 27 גרם, אך פחות מ 54 גרם, צריכה ליטול ידיים אך לא מברכים על הנטילה.

מי שאוכלת לחם פחות מ 27 גרם לא צריכה כלל נטילת ידיים מעיקר הדין, ויש מהאשכנזים שכן נוטלים, אך גם להם זו לא חובה.

כל זה לגבי הנטילה והברכה על הנטילה, אך ברכה ראשונה "המוציא לחם" וודאי שצריכים לברך בכל כמות, שהרי יש לנו הנאה אפילו מפירור, ואילו ברכה אחרונה שהיא ברכת המזון, מברכים רק אם אוכלים יותר מכזית שזה 27 גרם.

יעקב אבינו רצה לברך את בניו של יוסף אך נעצר באמצע, הוא הרגיש שהם לא בדרגה גבוהה כמו שאר השבטים, ואז יוסף אמר לו, אבא, אלו בני, אשר נתן לי אלוקים בזה. וזה הרגיע את יעקב והוא אכן ברך אותם. מה בדיוק עזרו דבריו של יוסף להניח את דעתו של יעקב? יוסף התכוון להגיד לאביו, אבא, נכון, הם לא בדרגה של השבטים הקדושים, אבל זו חכמה להשוות בכלל, השבטים גדלו בארץ ישראל איתך בבית, לא הסתובבו ברחובות עם פריצות ופרסומות של שקר, לא קראו בעיתון על אלו מעשים מגעילים שמסוגלים בני אדם לעשות, אז ברור שהם יצאו כאלו טהורים. אבל הבנים שלי גדלו שלא לרצונם במצרים, הסתובבו בארמון של פרעה, דיברו עם השרים וחברי הכנסת, ועל אף כל זאת, תראה איזה ילדים לתפארת, שומרי תורה ומצוות, דרך ארץ, כיבוד הורים, אבא, אם תקח את זה בחשבון תראה שהם לא פחות מהשבטים הקדושים. ויעקב אבינו הסכים. כך אנחנו, אנו לא קרובים לאבות והאמהות הקדושות וכל התנאים והרבניות של הדורות הקודמים, ואנו אפילו לא יודעים איך הם היו מתנהגים חושבים כדי שנוכל להתקרב, אך יחסית למצבו של העולם שבו אנו גדלים, אין ספק שאם נשקיע מאמץ, הפעולות והמעשים "הקטנים" שלנו ישפיעו לא פחות מהמעשים הענקיים של הדורות הקודמים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.