הוספות בתפילה ובברכת המזון בחנוכה

בתפילה ובברכת המזון מוסיפים "על הניסים". מי ששכחה –  אם נזכרת באותה הברכה לפני שאמרת "ברוך אתה ה'" – אז עדיין את יכולה לתקן, אך אם כבר הזכרת את שם השם בסוף הברכה, תסיימי ותמשיכי הלאה. במקרה כזה עדיף להגיד בסוף התפילה (ב"אלוקי נצור") או בסוף ברכת המזון ("הרחמן") את התוספת ששכחת – "כשם שעשית ניסים לאבותינו בימים ההם וכו'"

בברכה מעין שלוש (על המחיה/גפן/שבעת המינים) לא מוסיפים כלום.

לגבי הלל – אז גם בחנוכה למנהג הספרדים אישה לא חייבת בהלל ולכן לא מברכת על ההלל, מי שיכולה שתגיד הלל בלי ברכה, ולמנהג האשכנזים, אישה יכולה לברך אם היא רוצה אך רק אם היא מתפללת בבית הכנסת.

כשיוסף נלקח למצרים על ידי שיירת ערבים, מסופר בתורה שדווקא לשיירה הזאת היה מטען של בשמים, ולא נפט כמו תמיד (גם בזמן התורה היו להם בארות נפט…) ולמה דווקא הפעם היו להם בשמים? מסביר רש"י – כדי שיוסף הצדיק לא יצטער מהריח של הנפט, אז ה' הכניס להם בראש שדווקא עכשיו יובילו בשמים. ושואלים כולם, הרי יוסף נחטף ונמכר לערבים שהולכים למצרים, זה ממש סוף העולם, באמת עכשיו מעניין אותו האם יש ריח של נפט או ריח של בשמים?? נכון, אולי באמת זה לא מעניין אותו, או שכן, אבל מה שבטוח זה שאת בורא עולם זה מעניין, כי אם נגזר על יוסף להימכר למצרים, אבל לא נגזר עליו להצטער מריח רע, אז ברור שמהשמים יצילו אותו מהריח הרע, גם אם זה לא מעניין אף אחד, אבל אם זה לא מגיע לו אז זה לא יקרה לו! צריכים לזכור שכל טיפת צער שיש לנו, זה הכל שקול ומדוד, ואם יצאנו מהבית וראינו מולנו פח זבל מגעיל, גם זה צער, ואם יום אחר יצאנו וראינו שמים יפים ובהירים, זה כי היום לא נגזר עלינו לראות פח זבל, זה לא במקרה!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: