הטמנה בשבת

 

הטמנה היא עטיפה של סירים ואוכל בצורה ששומרת על החום שלהם, להבדיל מהשהיה על פלטה או בתנור שבהם הכלי או האוכל אינם מכוסים כלל אלא מונחים על משטח.

חכמים אסרו להטמין בשבת, היינו לעטוף אוכל כך שיישאר חם, והדבר כולל אם חיממנו על הפלטה חלה או בורקס (כן, יש מקומות שזה עדיין חוקי למכור קמח לבן עם סוכר ומרגרינה, במיוחד בני ברק) אז אסור לעטוף אותו בנייר כסף לאחר שהורדנו אותו מהפלטה אם המטרה היא לשמור על החום.

אם המטרה של הכיסוי היא שלא ייפול אבק או לכלוך על האוכל, כגון מכסה של סיר או שהאוכל לא יתפורר על הפלטה וכדומה, הדבר מותר.

———————-

האנשים שחיו לאחר המבול והחורבן הגדול שהיה, עדיין הכירו את נח ובניו ולכן הצליחו להתגבר על היצרים הטבעיים לעשות מה ש"בא להם", אך זה לא החזיק מעמד הרבה זמן. בדורות הבאים שוב החליטו שלהיות אנשים טובים זה לא מודרני… אך הייתה להם בעיה, כיצד הם יתנהגו כמו בהמות, והרי בפעם האחרונה כשהתנהגו כך, העולם נחרב… אז הם מצאו פיתרון "מקורי". רגע, מי אמר שיש אלוקים? כי היה מבול? זה לא קשור בכלל, ודווקא יש לנו תיאוריה מדעית, שכל 1656 שנים יש התפרצות תת קרקעית באוקיינוס שגורמת להצפה של כדור הארץ, זה הכל מדעי, לא קשור לדת בכלל! וממילא יש לנו זמן עד להתפרצות הבאה, ואנו לא משועבדים לשום "בורא עולם" או כח עליון, אמונה זה סתם צורך של אנשים נבערים שלא מבינים במדע…

וכך גם ממשיכים את דרכם. כשיש לנו רצון או תאווה פנימית לעשות משהו, המבט שלנו מתעוות, ואנו טועים לפרש הכל כך שיתאים להשקפה שבה אנו כרגע מאמינים, בין אם אלו דברים גלובליים כמו אמונה, פוליטיקה וכו', ובין אם אלו דברים פרטיים, כמו איזה מישהי שמשום מה לא כל כך מוצאת חן בעינייך… מעכשיו, כל דבר שהיא תעשה יפורש על ידייך לרעה, את תשימי לב לכל הטעויות שלה, לכל המילים הפחות מחמיאות, לטון דיבור הפחות נחמד וכו', ואם בטעות היא תעשה משהו טוב, או שאת לא תשימי לב או שאת תגידי "זה היה בטעות, כמו נס רפואי שלא אמור לקרות"…

ולכן חכמים תמיד מזהירים – לא למהר לדון אחרים, לא לשפוט את המעשים שלהם, לא לשנוא בלב לא לדבר עליהם, כי ייתכן שיום אחד נגלה שכל האמת הנפלאה שלנו והערכים שבהם נופפנו כל חיינו נמסו ונמוגו כי הם היו בסך הכל עטיפה לשקר אחד גדול…

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: