הכנת הלחם לפני הברכה

לאחר שמברכים "המוציא", וכן בכל שאר הברכות, אנו צריכים מיד לטעום כדי שלא יהיה הפסק גדול מדי בין הברכה לאכילה, ולכן צריכים לחתוך מעט את הלחם לפני הברכה, אך לא לחתוך לגמרי כך שעדיין הלחם יהיה שלם, כדי שאחרי הברכה יהיה קל ומהיר לחתוך את החתיכה ולטעום. בשבת לא חותכים את הלחם כדי שהוא יראה שלם, שהרי אנו צריכים שני חלות שלמות, אך יש הנוהגים לסמן מעט עם הסכין על החלה, הספרדים לא נהגו לסמן בשבת את הלחם.

יש כאלו שאין חותכים את הלחם אף בימי חול כי הלחמים בימינו מאוד רכים ולא לוקח זמן לחתוך אותם.

כשמברכים "המוציא", כשאנו מדברים עם בורא עולם ואומרים תודה, לא לחתוך את הלחם ולא לעשות כלום חוץ מאשר לחשוב על אבא שלנו שבשמים ועל הברכה שאנו אומרים.

מכל המשפטים והדינים שיש בפרשה, התורה בחרה לפתוח דווקא בדינו של גנב, מה ההלכות לגביו, כיצד צריכים להתנהג אליו וכו'. ושואלים כולם, הרי בני ישראל עכשיו עומדים מול הר סיני, רואים את כל המחזות המדהימים שהיו שם, שומעים את בורא עולם, כולם מרגישים ברגע זה כמו מלאכים! אז מה פתאום מתחילים לדבר על גנבים?? היה עדיף להתחיל עם מצווה יותר מרוממת וקדושה! אלא בורא עולם רצה להעביר לנו מסר, שגם כשאנו מרגישים מרוממים מבחינה רוחנית, שאנו מרגישים מחוברים, שאנו רוצים להמשיך ולראות ולשמוע דברים נעימים, גם אז צריכים לשים לב לאנשים שכרגע לא בדרגה כזאת, לאותו גנב מסכן שלא הייתה לו פת לחם, למרות שלא נעים לנו כרגע להתעסק בדברים הקטנוניים והלא משמחים האלו, עדיין יש לנו חובה לדאוג לכולם, ודווקא זה מה שמקיים ומחזק את המצב הרוחני הגבוה שאליו אנו רוצים להגיע!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר.