הכשרת כלים

הכלל הוא שהכשרת הכלים לפסח תלויה בדרך השימוש הכלי. אם הכלי שימש חמץ בעיקר בצורה יבשה, כמו תנור, מנגל, סכין וכו' אזי ההכשרה צריכה להיעשות על ידי ליבון – הכנסת הכלי לתוך אש וליבון המתכת.

אם הכלי שימש בעיקר לבישול חמץ לח, כגון סיר בישול וכו', אזי ההכשרה תיעשה על ידי הגעלה – הכנסת הסיר לתוך כלי עם מים רותחים.

אם הכלי שימש לחמץ חם אך לא כלי ראשון שעומד על האש אלא כגון צלחות וכו' ששופכים עליהם חמץ מכלי ראשון (סיר), מספיק להגעיל על ידי עירוי של מים רותחים מקומקום.

כל האמור הוא לגבי כלי מתכת או פלסטיק שאפשר להכשיר אותם, אך כלי חרס או פורצלן אי אפשר להכשיר לפסח. כלי זכוכית לפי הספרדים אינם צריכים הכשרה כלל, אך לפי האשכנזים אי אפשר להכשיר אותם.

לאחר שסיימו להכין את המשכן, משה רבינו היה צריך להקים אותו, להרים את קורות העץ ולפרוס עליהם את הכיסויים. אלא שהייתה בעיה קטנה, כל קורת עץ היה בגובה 5 מטר ורוחב מטר על חצי מטר. משה רבינו שאל את הקב"ה, ריבונו של עולם, אתה דורש ממני הרבה, איך אתה מצפה שאני אעשה דבר שהוא נגד הטבע האנושי?? ענה לו הקב"ה, מה אתה דואג? הרי אם ביקשתי משהו סימן שזה אפשרי! זה לא בכוחותיך? תעשה כל מה שאתה יכול, ואני אשלים את מה שחסר! ומשה קיבל את הדברים והלך לעשות מה שמוטל עליו, ולכן התורה לא אומרת "הקים משה את המשכן" אלא "הוקם המשכן", בסוף העבודה נעשתה מעצמה! בורא עולם מצפה מאיתך להרבה, ולפעמים את חושבת, זהו, זה אני כבר לא יכולה, אין לי כוח… יש לך כוח! עד עכשיו עשית הרבה, איך? הקב"ה עזר לך? גם עכשיו הקב"ה יעזור!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.