הנחת תבשיל על פלטה בשבת

בהנחת אוכל על פלטה או גז בשבת ישנם שני דברים שצריכים  לשים לב, האחד הוא איסור בישול, והשני הוא מראית עין, שנראה כאילו אנו מבשלים. לגבי איסור בישול אנו צריכים להקפיד שהאוכל יהיה יבש ומבושל כל צרכו, אך אם האוכל הוא דבר לח כגון מרק או קציצות עם רוטב, אז אם האוכל התקרר, יש בו איסור בישול. לגבי מראית עין, אם אנו מניחים על פלטה של שבת או מכסים את הגז עם טס מתכת (בלך) הדבר ניכר שאין אנו מבשלים, שהרי אין דרך לבשל כך.

לכן, אם רוצים להניח בשבת מאכל יבש המבושל כל צרכו על הפלטה או על הבלך שעל האש, זה מותר.

אם המאכל לח, אסור משום מבשל.

אם אין הפסק על האש או שמניחים על כיריים חשמליות שדרך לבשל עליהם, אסור משום מראית עין, ויש אוסרים גם על פלטה של שבת או בלך משום מראית עין, ואומרים שצריך להניח שם סיר או קדרה ריקה ורק עליהם להניח את האוכל, אך אפשר להקל.

כשבני ישראל ראו את הנס הגדול של קריעת הים, הם התחילו לשיר. כתוב שבעולמות העליונים, עולם השירה הוא העולם הקרוב ביותר לעולם התורה, הוא גבוה מעולמות אחרים. בעזרת השיר והניגון אפשר לגרום לנפש לפרוץ מעט את גבולות החומר ולהתחבר לבורא עולם, ולכן אנו אומרים בסוף נשמת כל חי "הבוחר בשירי זמרה". וזה גם ההסבר "המדעי" היחיד לכך שתינוקות נרגעים כשהם שומעים ניגון או שיר, גם אם אמא שלהם לא ישבה בקונצרטים כשהייתה בהריון, כי נשמתו של התינוק הייתה עד לא מזמן למעלה בעולמות הרוחניים, ושם שמעה את שירת המלאכים, ומכיוון שעדיין לא הספיק לשכוח זאת (עד שיתחיל לטייל בקניונים ולראות פרסומות), הנגינה מזכירה לו את האושר והשלווה שהרגיש עד לא מזמן. כדאי לנצל את כח השירה והניגון מדי פעם, בשירת הים, בנשמת כל חי, בתהילים ובהלל כדי להתקרב לבורא עולם. אנו לא הופכים להיות זמרים, אך זה יכול לתת חיזוק לשאר המצוות שאנו מקיימים כל יום.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: