השגחה על מאכלים בסביבת אינם יהודים

כל המאכלים שנמצאים ללא השגחת יהודי, אם הם מאכלים שאם יחליפו אותם אז עלול היהודי להיכשל באיסור תורה, כגון אם יחליפו בשר כשר בבשר לא כשר, או יין כשר ביין נסך, אין להשאירם ללא השגחה או לשלוח אותם על ידי גוים אלא אם כן יש שתי חותמות כך שאי אפשר יהיה לזייף. אך מי ששולח יין מבושל או חלב או גבינה מותר לשלוח בחותם אחד. חותם הוא כל אריזה שאי אפשר לזייף אותה, כגון הפקקים של היין או הולוגרמה שיש במוצרי בשר וכו' ולכן יש לשים לב במיוחד מי שיש לו עובד זר בבית או מנקה פיליפינית וכו' שלא להשאיר לידם אוכלים מסוג הנ"ל אלא אם כן הבקבוק סגור והבשר חתום וכו'. אם היהודי נכנס ויוצא מדי פעם אז אין בעיה.

כל המבדיל והמרומם את האדם משאר הבריאה הוא השכל/הנשמה שבו, שהרי אמנם החתול חכם מהעכבר, והקוף חכם מהחתול, אך אין אומרים שהאדם חכם מהקוף, כי מהותו של האדם לא בכך שהוא יודע לצוד טוב יותר. אלא הרוחניות והשכל שהופכים את האדם לנברא מסוג שונה משאר הבריאה. אך השכל נמצא באדם רק בפוטנציאל, וכיצד נוציא לפועל את מהותו של האדם? על ידי התבוננות עצמית, שרק על ידי ההתבוננות אפשר להפוך את השכל והרוחניות למציאות שלנו ממש בתור בני אדם. ומהי ההתבוננות לפי התורה? ללמוד מאמר מוסרי של רבותינו, ולאחר ההבנה וההתעמקות בדברי חכמים, להשוות את דברי המאמר עם מצבי ומציאותי, ולהשתדל להבין באיזו מידה אני רחוקה מהמטרה ומה הסיבה. בפעם הבאה שנשמע שיעור, לא נגיד "היה מעניין", אלא נחשוב – איך אני הופכת את זה לחלק ממני… וזו המטרה של יציאת מצרים, לקבל את התורה, כי זו תכליתה של התורה, להפוך את האדם מיצור פזיז ונבהל לאדם מתבונן, ולכן נקראת התורה "אור"!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: