זאת חקת התורה – כל התורה היא חוקה

זאת חוקת התורה.

מה הקשר בין פתיחת הפרשה לאירוע המרכזי בה, שמשה ואהרון קיבלו את העונש הנורא שלא לזכות להיכנס לארץ המובטחת? ומה קרה שם בכלל, מה הכעס הגדול הזה על זה שהיכו את הסלע? בואו ננסה לדמיין מה קרה שם. באו כמה חבר'ה מעם ישראל, אלה שהדרך היחידה שבה הם יצליחו להתקדם בפוליטיקה היא על ידי זלזול בתורה ובבורא עולם, הבטחת "שינוי" ועתיד ורוד יותר, והחליטו להאשים את משה ואהרון, שבגללם אין מים, שהכל באשמת הדתיים, אם הם היו מנהלים את המדינה בצורה מודרנית אז כבר מזמן היו כאן ברזים ומערכת ביוב תקינה, ובכלל כל הניסים האלה שקרו לכאורה, מי אמר שהם באמת קרו? אולי משה מאוד כשרוני והצליח לעבוד על כולם? עובדה שעכשיו אין לנו מים. אז משה, בשביל לבטל את הטענות הטפשיות, אבל המאוד משכנעות את עמי הארץ, כי כידוע, מי שיודע לצעוק חזק יותר ולהאשים את השני חזק יותר, הוא זה שנשמע משכנע (לאנשים שאין להם שכל להבין יותר מזה), נאלץ לארגן אירוע ציבורי בלב תל אביב, להזמין את כל הרבנים וכל העם, וכמובן את מרץ, שינוי ולפידים למינהם. וכך נאספו להם כולם בכיכר המרכזית, מסכי ענק, כולם מתרגשים לראות מה יעשו הרבנים, גורל העם תלוי באירוע זה. הרב הראשי, משה רבינו, לוקח את המיקרופון, "שמעו נא המורים", עברתם כל גבול, בגלל התאוות הטיפשיות שלכם, בגלל הטמטום הבהמי שלכם, אתם מנסים להכחיש את קיומו של בורא עולם?? עכשיו תראו כיצד סלע, שאין לו אוזניים, ואין לו לב, ואין לו שכל, מקשיב לציווי הבורא, ואתם לא מקשיבים? ואז הולך משה לדבר את הסלע שאמר לו ה', וכל המצלמות עוקבות אחריו, ואז צועקים נציגי המתנגדים, היי! זו לא חוכמה, למה בחרת את הסלע הזה? "למה לא?" שואל משה. לא, אנחנו יודעים מה קורה כאן, אתה מראש הסתרת כאן גלאים מיוחדים מתחת לסלע וצינורות מים, מה אתה חושב שאתה טיפשים? אנחנו נבחר לך סלע, מה אכפת לך, הרי אם זה נס, אתה תצליח בכל סלע. וכאן נכנס משה לדילמה, מה לעשות? ה' אמר לדבר אל הסלע הזה. אבל עכשיו הם חושבים שזה שקר, ואם אתעקש אז הם יהיו בטוחים שזה שקר וכל העם יאמינו להם. ומה בעצם המטרה של כל האירוע הזה? לקדש שם שמים, וככה לא אוכל להשיג את זה, אז עדיף להסכים איתם לסלע אחר, וכך אשיג את המטרה שה' רצה, לקדש שם שמים! אמר ועשה. איזה סלע אתם רוצים, דברו! הם בחרו סלע, הולך משה אל הסלע, כל הקהל במתח, עוקבים אחרי משה כשהוא מגיע אל הסלע ואומר "סלע סלע הוצא מימיך!" וכולם עוצרים את נשימתם ו…! כלום… מחכים שניה, שתיים, שלוש, ואז נציגי המתנגדים חוזרים לעצמם, ראיתם? הכל היה שקר! חה חה חה, אמרנו לכם, הכל סתם! ושאר העם מסתכל ולא מאמין, זה לא יכול להיות, גדולי הדור הבטיחו, כיצד ייתכן שזה לא קרה?? ואז מישהו תופס את המיקרופון, "כולם לשבת! הקהל מתבקש לכבד את האירוע ולהמתין!" ואז משה לוקח את המטה, מכה בסלע, כולם צופים דרך מסכי הענק, ופתאום, פתאום רואים טיפות מים מתחילות לצאת מהסלע! כולם עוצרים, מה זה? מסתכלים טוב, ומשה מכה שנית את הסלע, ופתאום נהרות מים שוטפים וקוצפים יוצאים מתוך הסלע, מים טהורים, מתוקים, זכים, עוברים בין כל הקהל, וכעת תומכי משה צועקים בשמחה "איזה נס, מים יוצאים מסלע! ראיתם??", וזה באמת נס, מתי פעם אחרונה הכית סלע ויצאו ממנו מים? וגם כל העם נרגע, ואפילו המתנגדים סתמו את פיהם והשפילו את מבטם ארצה. סוף טוב הכל טוב. האמנם? אם הכל טוב, מדוע נענש משה, הרי הכל הסתדר לטובה! נכון, אבל הייתה דקה של חילול השם! הייתה דקה שבה צחקו על הרבנים, על התורה הקדושה, על האמונה בבורא עולם! הייתה דקה שבו השקר והכפירה העזו להרים פניהם! את הדקה הזאת אי אפשר לתקן…

שאלתי מה הקשר בין תחילת הפרשה "זאת חוקת התורה" לבין מה שקרה כאן? התשובה פשוטה, כמו שבמצוות פרה אדומה כולם מסכימים שאנחנו לא יודעים למה ה' כך ציווה, אבל אנחנו עושים בלי להתחכם, כך במצוות שאנחנו בטוחים מה המטרה, ולמה ה' ציווה, סכנה חמורה לנסות להתחכם ולהשיג את המטרה בצורה אחרת. אמנם המטרה בדיבור אל הסלע הייתה לקדש שם שמים, וזה הרי ברור שזו המטרה, אז אם יש דרך טובה יותר להשיג מטרה זו, למה שלא נבחר בה? כי יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, הרבה פקטורים שלא חשבנו עליהם, הרבה גורמים חיצוניים, הרבה מטרות נסתרות של בורא עולם שעליהם לא חשבנו. ומה לגבי הקושיה של משה, שאם ידבר אל הסלע שבורא עולם אמר לו אז לא יהיה קידוש ה' ולכן עדיף לדבר אל סלע אחר? על זה כבר גילו לנו חז"ל שאם משה היה מדבר אל הסלע שה' אמר, כל הסלעים כולם היו מוציאים נהרות של מים, וכולם היו רואים שזה נס ולא יכלו לטעון שהוא ידע שדווקא סלע זה מסוגל להוציא מים.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: