חמץ הנמצא במועד

חמץ הנמצא במועד (לא נפטרנו ממנו עדיין??)

מי שמוצאת חמץ בחול המועד צריכה לשרוף אותו (לשרוף ממש, לא לשנות לו את הסטטוס ל"שרוף"), ואם זה ביום טוב שאסור לשרוף סתם דברים, אז מכסים אותו בכלי כדי שלא יגעו בו ומחכים עד למוצאי יום טוב.

מי שמוצאת חמץ ברחוב שלא תרים אותו כדי שלא יהפוך להיות החמץ שלה,  וגם כדי שלא תטעם ממנו בטעות (מי אוכל משהו שהיה זרוק ברחוב…?), ולכן גם אסור לטלטל חמץ של גוי, כדי שלא יאכלו ממנו בטעות.

לא לשכוח בתפילה שלושה שינויים "מוריד הטל" "ברכנו" ו"יעלה ויבוא", מי שטעתה צריכה להתפלל שוב!

 

לאחר שעברנו את המשימה האדירה של ליל הסדר, כעת בא חול המועד כדי לתת לנו מעט רגיעה, אך אין זו בטלה חס ושלום! אלא אדרבה, אנו נמצאים במצב של מועד, של קדושה, של מילוי מצברים ואגירת כוחות רוחניים, של הארת הלב בתחושות מרגיעות ומשחררות יחסית לחג, אך תחושות של קדושה שמלוות אותנו לאורך כל ימי החול, ולכן יש להיזהר ולא להפוך את המועד לחול, אלא להתייחס אליו במלוא הקדושה הראויה לו, בגדים נאים, אוכל משובח, מיעוט במלאכות ועסקים, ובכך נקבל לעצמנו את האור הנעים והשלווה הטהורה שבורא עולם מוריד לנו בימים אלו!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר.