טבילת הלחם במלח לפני האכילה

בימי עבר היו מכינים את הלחם עם קמח ומים ושמרים בלבד, ולכן הוא היה חסר טעם והיו טובלים אותו במלח לאחר ברכת "המוציא לחם" ולפני שטועמים ממנו. מאז הלחם התפתח והיום כמעט רוב המרכיבים הם דברים אחרים חוץ מקמח ומים… כך שבימינו אין חובה לטבול את הלחם במלח, ובכל זאת נהגו כולם להביא מלח לשולחן ולטבול את הלחם במלח שלוש פעמים לפני האכילה.

מה הסיבה? קודם כל שכל יהודי יזכור שהשולחן שלו הוא כמו המזבח! כשאוכלים עם ברכה והודיה לבורא עולם, וזוכרים שלא הכל מגיע לנו אלא הכל הוא מתנה, ובמיוחד קשה לזכור זאת בעולם בימינו – שכמויות האוכל שאנו זורקים בפחי הזבל היו יכולות להאכיל אלפי בני אדם שרעבו למוות בשואה ואנו כבר לא יודעים להעריך כלום, אז אם גם במצב הזה את יודעת לעצור לכמה שניות, להסתכל בליבך לשמיים ולפנות לבורא עולם ולהגיד לו, אבא, אולי יש לי מיליונים בבנק, והלחם הזה עולה שתי שקל, אבל עדיין עמוק בלב אני יודעת שהכל מגיע ממך, כי יש אנשים שגם את הלחם לא מסוגלים לאכול… אז וודאי שהשולחן שלך קדוש כמו המזבח בבית המקדש. ומכיוון שכל קורבן שהקריבו בבית המקדש היו מולחים במלח, כך אנו מביאים מלח וטובלים את הלחם שהוא עיקר הסעודה.

כמו כן, המלח הוא המאכל היחיד שאינו מתקלקל אף פעם, וזהו סמל לכך שהברית שלנו בתור עם יהודי עם בורא עולם קיימת לעד, כי דווקא היכולת הזאת, לסעוד במסעדת יוקרה עם טלפון שיודע לדבר וכמעט כבר לאפות בעצמו, ובכל זאת לטבול את הלחם באותו מלח שטבלו לפני אלפי שנים כי את מבינה שיש כאן עניין רוחני שהוא מעבר למקום ולזמן שבו את נמצאת, זה הדבר שנותן לך את הכוח להצליח ולצעוד במחשבה נקייה ובהירה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.