טעות וחזרה בתפילה

אנו יודעים שיש דברים שצריכים להזכיר בתפילה, אך אם לא הזכרנו זה לא מעכב, כגון הזכרת "על הניסים" בחנוכה, או הזכרת "יעלה ויבוא" בלילה של ראש חודש. במקרים אלו, אם כבר אמרנו את סיום הברכה "ברוך אתה ה'" אז אין אפשרות לתקן, אלא צריכים להמשיך הלאה וזה כאמור לא מעכב את התפילה.

מה קורה אם סיימנו את התפילה ואז נזכרנו שלא אמרנו "על הניסים", ואז התחלנו להתפלל שוב כי חשבנו שחייבים לחזור, ובאמצע התפילה פתאום נזכרנו שלא צריך לחזור על התפילה?

אותה שאלה קיימת גם במקרה שהתחלנו להתפלל ופתאום נזכרנו שכבר התפללנו את התפילה הזאת! האם ממשיכים או עוצרים באמצע?

אז במקרה שהתחלנו להתפלל איזו תפילה כי חשבנו שכך צריכים לעשות, ובאמצע נזכרנו שבעצם אנו לא צריכים להתפלל, לדעת רוב הפוסקים יש לעצור באמצע התפילה ואסור להמשיך. אמנם לדעת הרב עובדיה אם מדובר בתפילת ערבית אפשר להמשיך, כי תפילת ערבית מלכתחילה לא הייתה חובה, אז גם כעת אנו יכולים להמשיך אותה בתור התנדבות.

כשהאחים של יוסף גילו שדברים לא מסתדרים לפי התוכניות שלהם, שפתאום יש תקלות לא צפויות, הדבר הראשון שאמרו הוא "מה זאת עשה אלוקים לנו?".

שלמה המלך אומר "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו" – לפעמים אנו עושים שטויות, בכל תחומי החיים, מאכלים לא בריאים, ריבים עם אנשים קרובים, הקפדה, תאוות שונות, בחירות פסולות,   ואחר כך כשדברים לא מסתדרים לנו אנו מתחילים לשאול שאלות, למה ה' עושה לי ככה, מה כבר עשיתי…? כשמשהו לא מסתדר אנו מיד מחפשים את מי להאשים, כי לא נוח לאדם לחיות עם הרגשה שהוא עשה משהו לא בסדר, אז הוא חייב לחפש אשם אחר.

אבל האחים הקדושים הבינו שלא זו הדרך, כי אם אנו רוצים לחיות חיים של אמת, אנו צריכים תמיד לראות בעצמנו את הסיבה, ולכן אף על פי שאכן תלו את הסיבה בבורא עולם, אך זה כשהיו לחוצים, אמנם כשהיו רגועים הודו ואמרו "אבל אשמים אנחנו על כן באה אלינו הצרה הזאת". אמת ונכון שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית, אך מוטלת עלינו החובה להשתדל ולקיים את העולם ואת עצמנו דרך המעשים והבחירות, ואף על פי שהכל צפוי, הרשות תמיד נתונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.