כיבוד אב ואם בדיבור

אסור לקרוא להורים בשמם, גם כשמדברים עם מישהו אחר יש להימנע, אלא אם כן אין ברירה כגון ששואלים אותך באיזו רשות ממשלתית מה שם אביך וכו'.
כשמדברים עם בורא עולם בתפילה ורוצים להזכיר את שם האב אז אומרים "עבדך אבי פלוני בן פלוני, וכן את שם האם "אמתך אמי פלונית בת פלונית".
אסור להזכיר להורים איזה טובות שעשית להם פעם, כי אלו לא טובות, אלא חובות שלך כלפיהם. אלא שבדורנו התרגלנו שאם הזזנו קצת את עצמנו ועשינו איזה מאמץ, זה נחשב כאילו עשינו טובה למישהו, וכן כשאנו מקיימים מצוות, אנו נוטים בסתר לב לחשוב שבגלל שעשינו משהו טוב "בשביל" בורא עולם, אז הוא חייב לנו, אנו לא חושבים כך במודע, כי אחרי הכל אנו מבינים שהכל שלו, אבל בכל זאת…
אמא דואגת לבנה, מנסה לשכנע אותו לאכול סלט ירקות, הוא כמובן מסרב, אז היא מבטיחה לו שוקולד אם יאכל את הסלט… טוב, אם יש ממתקים אז יש מה לדבר… אוכל את הסלט, שמח שעשה לאמא טובה , וגם קיבל פרס. זה נקרא שהוא עשה לאמא "טובה"? הוא עשה לעצמו טובה! כך כל מצווה של בורא עולם, אנו מרגישים כאילו עשינו טובה לבורא עולם, והחלק הנחמד בשבילנו הוא שיש שכר טוב בעתיד, פרס. ומה האמת? שגם המצוות הם פרס! אלא שאנו לא תמיד מצליחים לראות את זה, אבל אם ננסה לשמור על לב טהור, להיות קרובים לבורא עולם, נזכה לראות יותר ויותר איך כל מעשה של יהודי הוא רק לטובתו!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: