כמה דברים בברכת על המחיה

לגבי ברכה "על המחיה" – דהיינו ברכה אחרונה של מזונות, יש מחלוקת האם היא גם מהתורה כמו ברכת המזון, או שלא. לכן במקרה של ספק כדאי מאוד להחמיר ולאכול עוד מאפה בגודל של זית או יותר ואז לברך. גם כאן, זה רק במקרה ששבעים מהמזונות, אך אם לא שבעים, החיוב לברך הוא מדברי חכמים ואז אין צורך להחמיר ולאכול שוב.

גם בברכת על המחיה יש לברך במקום שאכלנו, כך שאם אכלנו רוגלך או בלינצ'ס, וקמנו להסתובב בבית, לכתחילה יש לחזור למקום הראשון שבו אכלנו, ושם לברך. אך מי שבטעות ברכה במקום אחר יצאה ידי חובה, וכן אם אכלת עם חברות במסעדה ורק את שכחת לברך ונזכרת כבר כשיצאתן לרכב, אין צורך להטריח את כולן שיחכו לך עד שתחזרי, אפשר לברך במקום (וכן לגבי ברכת המזון)

בפרשה מסופר על שתי נשים שעשו "עבירה" לשם שמים, תמר ויהודה, ואשת פוטיפר ויוסף, אך בפועל תמר זכתה לתואר "צדיקה" ואילו אשת פוטיפר לתואר "מרשעת", מדוע, הרי שתיהן כיוונו לשם שמים? התשובה היא שאנו יכולים לעשות הרבה דברים ולחשוב שזה לשם שמים, שזו מצווה, אך האמת היא שזה פשוט מאוד נוח ונעים לנו. כשתמר גילתה שהתכנית שלה לא עובדת, והיא הולכת למות ואז אולי היא בעצם טעתה וזו לא מצווה, אז היא ויתרה לגמרי ולא נלחמה עם יהודה, כי אם זו לא מצווה אז בעצם טעיתי, וזה סתם היה בשביל עצמי. אבל אשת פוטיפר שגילתה שהתכנית שלה לא מתממשת, החליטה לקלקל לכולם, העיקר שהיא לא תישאר לא צודקת. צריכים לשים לב, אם החלטנו לעשות איזה מעשה טוב, לארגן משהו, להשפיע על אחרים, אם אנו רואים שזה לא הולך, אז אמנם שלא צריכים לוותר מהר, כי ייתכן שזה יצר הרע מעכב אותנו, אך אם אנו רואים שההתעקשות שלנו הולכת לפגוע באחרים, צריכים לבדוק טוב מה באמת המניעים שלנו…

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: