מה קודם בברכות

כידוע יש לנו סדר קדימות כשאנו מברכים על האוכל, כי אם המטרה של הברכה היא לעורר אותנו להודות לבורא עולם, אז ככל שההודעה יותר פרטית כך היחס שלנו יותר אישי. זה כמו ההבדל בין להגיד לחברה טובה שעזרה לך הרבה "תודה על הכל", לבין להתחיל לפרט, תודה שביום ההוא בשעה 8 יצאת מהבית בכפור, ואחר כך טרחת לעשות כך וכו' ולכן הסדר בברכות אמור  להביע את הפרטיות של הברכה, ולכן ברכת "שהכל" היא אחרונה, כי היא הודאה כללית ולא פרטית, וכן שאר הסדר.

לכן אנו מברכים לפי סדר המג"ע א"ש המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. גם בתוך כל ברכה יש לנו סדר, בעיקר בברכת פרי העץ ופרי האדמה על אחד משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש. אם אפו מהחיטה והשעורה מזונות, אז הם קודמים, ואם לא, אז השאר קודמים, כי הם פרי העץ. ובתוך הפסוק – כל מין שכתוב קודם, הוא קודם בברכה, חיטה קודמת לשעורה, וענבים קודמים לתאנים, ותאנים קודמים לרימונים. אמנם זיתים קודמים לשאר פירות העץ, כי הם קרובים למילה "ארץ" השניה שמופיעה בפסוק ולכן הם בעצם ראשונים, ואחרים תמרים (דבש), ורק אז ענבים תאנים ורימונים.

ולסיכום, הסדר בפסוק הוא חיטה ושעורה כשהם מזונות, זיתים, תמרים, ענבים, תאנה, רימון, חיטה ושעורה (כשאינם מזונות). אם התבלבלת, לא קרה כלום!

כשמשה עמד להתפלל לבורא עולם שיפתח את הים כדי שיוכלו בני ישראל לעבור, הקב"ה ענה לו, מה אתה עכשיו מתפלל? עכשיו הגיע הזמן לעשות מעשים. כן, למרות שתמיד אומרים לנו שאין גבול לכוחה של התפילה, לפעמים צריכים לקום ולעשות, כי התפילה היא מילים, ועם מילים ומחשבות מאוד קשה לאדם להשתנות, זו הסיבה שאצל הנוצרים יש בוותיקן ברומא ספריות מלאות אלפי ספרים וזה לא מנע מהם לרצוח מיליוני יהודים במהלך ההיסטוריה "לשם הדת", כי המילים לא הופכות למעשים, ואילו אצל היהודים יש מצוות מעשיות בכל מעשה ומעשה, מהדבר הקטן כמו איך לקשור נעליים לבין דברים ענקיים שמשפיעים על כל החיים. ולכן, לא תמיד מספיק שאנו הולכים לשיעורי תורה. אמנם אנו מקיימים מצווה בעצם הלימוד והמחשבה על בורא עולם, אך כדי לשנות את עצמנו צריכים גם לקום ולעשות, ולכן הרמב"ן באגרת המפורסמת שלו שמופיעה בסידורים, כתב לבנו, ברגע שקמת משיעור תורה, ישר תחשוב איך אתה הופך את זה למעשה!

Leave Comment

האימייל לא יוצג באתר.