מורא הורים

יש לשבת בכבוד לפני ההורים, ולא בצורה מושלכת כשכל רגל זרוקה לצד אחר… (וגם לא לפני ההורים, אלא לפני השכינה שנמצאת בכל מקום "שיויתי ה' לנגדי תמיד).
אם ההורים מתארחים אצל הילדים בשבת, והאבא יודע לקדש בעצמו, מן הראוי לתת לאבא לקדש (אלא אם כן הוא אינו מברך כמו שצריך וכו')
מה שכתבתי שאסור להגיד להורים שמה שהם אומרים זה לא נכון, זה אפילו אם הם מספרים איזה מעשה שקרה, אסור לומר להם, "זה לא היה כך", אך אם ההורה טועה בדבר הלכה, יש לתקן אותו בעדינות בלי שיתבייש,כי אפילו רחל אמנו עם כל הצדקות הנפלאה שלה, ושכל מעשיה היו לשם שמים, בגלל שציערה את אביה, אף על פי שהיה רשע, נגרם לה שנפטרה צעירה. מדוע? כי לא תמיד מספיק להסתכל על המעשה הפרטי, אלא צריכים לפעמים לעזוב את ההבנה שלנו שמתרכזת ברגע הנוכחי וברצון הפרטי, ולהסתכל על התוצאה הכללית של מעשינו.
חכמים מלמדים אותנו שממצוות כיבוד הורים מגיעים להשקפה נכונה על ערך החיים, על ערך המשפחה, ראיית האמת והשייכות שלי לתכלית הכללית של העולם ושל הבריאה.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: