מורא הורים

חלק ממצוות הכיבוד הוא המורא, ולכן אסור לשבת במקום המיוחד לאב או לאם. כדאי להקפיד על זה שיהיה להורים מקום קבוע, לפחות בשולחן השבת, שהילדים ידעו שאסור לשבת שם, זה מועיל לחנך אותם לכיבוד הורים, וזה דבר שקל להם להבין ולקיים (כמובן לעשות הכל בחכמה ונועם).
אסור לסתור את דברי ההורים, כך שגם אם ממש בא לך להגיד "אמא, איזה שטויות את מדברת!" אסור. כן זה קשה לפעמים, אבל בואי נראה אותך מתאמצת לכבוד בורא עולם… את הכוחות הוא נתן לך, כעת צריך להשתמש בהם.
ילדים לפעמים חושבים "מגיע לי", גם כשהם גדלים, הם חושבים, ההורים הביאו אותי לעולם, מגיע לי שיקנו לי דברים, מגיע לי פיצה, טיולים, בגדים, אופניים, מצלמה,  ואחר כך זה עובר לכיוון בורא עולם, אתה בראת אותי, מגיע לי להצליח בלימודים, שידוך טוב, דירה, פרנסה וכו'.
ולמה באמת זה לא נכון? כי אנו לא מבינים שעצם החיים זו המתנה! בורא עולם בחר בך, הנשמה שלך, שתזכה לרדת לעולם הזה לתכלית נעלה שכל הבריאה לא זכתה לה, כמו אדם שזוכה להיכנס לחדר האוצרות של המלך לשעתיים לאסוף מה שהוא רוצה, הייתכן שבאמצע הוא יבוא בתלונות אל המלך, אתה הכנסת אותי לכאן, תדליק מזגן, תביא אוכל, תשמיע קצת מוזיקה…? על ידי כיבוד הורים גם בלי לקבל מהם כלום אנו מפנימים לאט לאט את הגישה הזאת, וכך לומדים לקבל תמונה אמיתית על החיים ועל תכליתם!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: