מכירת חמץ ומוצרים כשרים לפסח

מי שיש לה חמץ יקר בבית ואינה רוצה לזרוק אותו, יכולה למכור את החמץ לגוי לפני הפסח. את החמץ שמוכרים לגוי יש לסגור היטב כדי שלא יבואו לאכול ממנו בטעות בפסח.

אפשר למכור את החמץ גם עבור אחרים אם הם נתנו לך רשות, ויש אומרים שאפשר למכור חמץ עבור אחרים אפילו אם הם לא נתנו לנו רשות, ולכן, אם את מכירה משפחה שיש לה חמץ בבית אך לא עושה מכירת חמץ, כדאי למכור גם את החמץ שלהם כדי שלא יעברו על אחזקת חמץ בפסח. יהודי שהחזיק חמץ בפסח, אסור לאכול את החמץ לאחר הפסח.

מותר להשאיר בבית מוצרי מזון שאין להם כשרות לפסח אך אין בהם חמץ, כגון מלח, סוכר, ריבות, דבש וכו' ואין צורך למוכרם לגוי, ומעיקר הדין מותר אפילו לאכול אותם כי הדבר ידוע שמקפידים שלא יהיה שם חמץ, אמנם מכיוון שבקלות אפשר לקנות הכל חדש לפסח, עדיף לקנות את כל המוצרים עם כשרות לפסח, וכל שכן שאפשר בקלות לטעות ולחשוב שאין במוצר שום חמץ ובאמת יש בו.

אומרת התורה, "כל איש ואשה אשר נדב לבם אותם לכל המלאכה", התורה מספרת שכל אחד ואחת שרצו לתרום ולעשות את כל מלאכת המשכן, עשו זאת! כיצד זה ייתכן שכל אדם הצליח לתרום את כל החומרים שנצרכים למשכן, וכי יש לכל אחד ואחת את כל חומרי הגלם? ודאי שלא, לא היו להם את החומרים ולא היו להם הכוחות לבנות ולייצר את כל הכלים המיוחדים במשכן, אבל "נדב ליבם" – הם רצו עמוק בלב, הייתה להם תשוקה גדולה ורצון עז לתרום ולעשות, להצליח במטרה המשותפת של עם ישראל, וכשאת רוצה באמת להצליח במשהו, כשאת רוצה להתקרב לבורא עולם, זה לא משנה אם יש לך את מה שצריך או שאין לך, בשביל בורא עולם חשוב לראות את הרצון והתשוקה שלך, את המאמץ שלך, כמה שאת יכולה, ומשם והלאה הוא יצעד איתך ביחד להשלים את המשימה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.