מעשר כספים

"וכל אשר תתן לי, עשר אעשרנו לך"
יעקב אבינו התכוון להגיד לבורא עולם שני דברים:
הראשון, שכל אשר לי – זה אתה נותן, אני יודע שהכל בא ממך, גם הלחם שאני אוכל, וגם הפה שאיתו אני יכול לאכול, כל דבר שיש לי, אפילו אם לפעמים אנו מתרגלים למציאות כאילו היא עובדה.
פעם ניגש יהודי לחפץ חיים, ואמר לו, הרב ,מחילה שאני מדבר כך, אבל איך ייתכן מה שאמרת בדרשה, שהקב"ה יכול לקחת לי את כל הכסף? יש לי הרי נכסים בכל העולם, מפעלים, מניות, חשבונות בנקים, מה בורא עולם יעשה, יהפוך את כל העולם? נכון שהוא יכול, אבל זה הרי לא יקרה… ענה לו החפץ חיים, אתה צודק, לקחת ממך את כל הכסף יהיה קצת מסובך, אבל הוא יכול פשוט לקחת אותך מהכסף.
והדבר השני שיעקב אבינו עשה, זה להבטיח לתת מעשר מכל מה שהוא מקבל, וידוע שזכה לעשירות גדולה בעקבות כך.
ולכן נהגו ישראל להפריש מעשר כספים, שכן מצווה זו מוציאה אותנו מהאנוכיות וההסתכלות על עצמי, וגורמת לנו להיות מחוברים לכל עם ישראל.
מעשר כספים אינו חובה לפי רוב הפוסקים, אלא מנהג, ולכן כשמתחילים להפריש מעשר יש להגיד שזה בלי נדר, וכך אם יש שאלות האם אפשר להשתמש בכספי מעשר לדברים שהם רק ספק צדקה או מצווה, קל יותר להתיר.
לפי רוב הפוסקים, הסגולה המיוחדת לעשירות שטמונה במעשר כספים היא דווקא כשמפרישים עשירית בדיוק, ולכן גם אם נותנים יותר, יש לכוון שעשירית יהיה למצוות מעשר כספים, והשאר צדקה
יש מפרישים שני מעשרות לפי שיטת הגאון מווילנא, גם מי שעושה כן, יש להפריד את המעשרות לשניים, כדי שהמעשר הראשון יהיה מדויק

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: