מצוות נתינת הלוואה

מצווה מן התורה להלוות כסף או חפצים הנצרכים, בין לעניים ובין לעשירים, אך כמובן שעדיף להלוות לעניים קודם.

גם אם את לא כל כך אוהבת את זאת שמבקשת ממך הלוואה, עדיין חובה עלייך לגמול איתה חסד ולהלוות לה, כמו שכתוב "כי תראה חמור שונאך רובץ וכו'". בכל מקרה, אם יש לך חשש שההלוואה לא תחזור או שהחפץ יחזור פגום וכו', מותר לבקש ערבון/משכון על ההלוואה. הקב"ה לא ביקש שתאבדי את כספך, אלא שתתגברי על היצר האנוכי ותגדילי שלום ואהבה בעולם.

ודווקא בשביל השלום, יש להיזהר כשמלווים לחברה כסף או חפץ שיהיו עדים או שיכתבו זאת על דף בתור ראיה, כדי למנוע מצב שהיא תשכח ולכן לא תחזיר.

—————–

"אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו" לפעמים אנו מרגישים שיש קושי ללכת בדרך ה', אנו רוצים לעשות את הדבר הטוב, רוצים להתקדם ולפעמים אפילו מתחילים לצעוד, אך הקשיים ממשיכים, כמו לעלות על הר, כל צעד הוא מאמץ חדש. על זה אמר דוד המלך "מי יעלה בהר ה'" – נכון, יש קשיים כשמטפסים, אך יש לזכור שכל הקושי הוא רק בטיפוס, כי לאחר שכבר התקדמנו – כל צעד שעברנו רק גורם לנו סיפוק, אנו רואים שזה היה שווה את זה, אין בו יותר קושי, הוא רק נותן לנו יותר כוח להתקדם!

לכל אדם היו זמנים קשים, זמנים של ייאוש, כשאת מרגישה שכבר אין לך כוח, ובטח שלא להיות עכשיו איזו "צדיקה" או משהו, בקושי את מחזיקה את עצמך… אבל כל זה עבר! את הרי יודעת שלאחר מכן לא נותר מזה כלום חוץ מהכוחות שצברת בעצמך! לכן אומרת התורה, כשאת הולכת בדרך, ולפעמים היא קשה, אל תשכחי את חוקותי, שזו התורה שנותנת לך כוחות להרגיש את משמעות הטיפוס שלך!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.