מתי צריכים לברך שוב על אוכל

אם ברכת "פרי העץ" על תפוח, ולאחר מכן הביאו לך תמרים, האם צריך לברך שוב על התמרים? כמובן שהתשובה היא "תלוי". אם כשברכת על התפוח חשבת על כל מה שיביאו לך, אז אין צריך לברך פרי העץ על שום פרי, אפילו אם לא חשבת על מין ספציפי, אלא כל פירות העץ כבר נפטרו בברכה הראשונה.

אם לא כיוונת, אז אם עדיין לא אכלת את כל התפוחים, אלא עדיין נשארו תפוחים, אז לא מברכים שוב. אך אם סיימת את התפוחים, שוב יש לנו חילוק: אם הפרי השני, הענבים, הוא באותה דרגת חשיבות או פחות מהפרי הראשון, התפוח, אז אין לברך שוב (למרות שיש סוברים שצריך לברך אם כבר סיימת את התפוח, אך מכיוון שיש אומרים שאין לברך שוב, אז ספק ברכות להקל ולא מברכים), אך אם הפרי השני הוא יותר חשוב בשבילך, כי בשבילך תמרים זה סוף הדרך, אין מי שמשתווה להם כלל, אז את צריכה לברך על התמרים, כי לא כיוונת עליהם ולא נשארו מהתפוחים והברכה של התפוח לא חלה עליהם כי הם חשובים יותר.

ואם התבלבלת את יכולה לברך "ברוך שלא עשני גויה", שפשוט דוחפת לפה את הענבים עם התפוח בלי לחשוב כלום לפני…

אנו נוטים לחשוב שיש מידות באדם וצריכים להעלים אותן, אך אין זה מדויק. שהרי כולם מודים שקמצנות היא מידה רעה, מצד שני, גם פזרנות וזלזול בממון היא מידה רעה. ומה היא המידה הטובה? מידת האמצע, הנדיבות. אך מה היה קורה אם השם יתברך לא היה בורא את מידת הקמצנות? האם אדם יכול היה להיות נדיב? וודאי שלא, כי הוא היה נגרר לצד השני של הקו, שהיא מידת הפזרנות… יוצא מכאן, שדווקא במידה הרעה ישנם דברים טובים שעוזרים לנו להגיע לשלמות שלנו, וכל בכל דבר המידות שבורא עולם נטע בתוכנו, לכולן יש שימוש ותכלית טובה, ועל זה אמרו חכמים "יהיו כל מעשיך לשם שמים" – גם בדברים שנראים כאילו הם הפוך מעבודת השם, גם להם יש שימוש חיוני לצורך התעלות האדם! ולכן אסור לנו לדון ולשפוט שום אדם, כי כל אדם נולד עם תכונות אופי מיוחדות לו, והוא צריך להשתמש בהם לעבודת השם, ומה שנראה לנו קמצנות, בשבילו זה דווקא שימוש טוב לעבודת השם, וכן להיפך…

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: