סדר הדלקת נרות חנוכה ושבת

בערב שבת אנו מדליקים את נרות החנוכה לפני נרות השבת, ולמרות שיש לנו כלל שכאשר יש לפנינו שתי מצוות, אנו עושים את המצווה התדירה קודם ולא נותנים למצווה השניה לעקוף את הראשונה בתור, וכאן נרות שבת הם התדירים והיינו צריכים להדליק אותם קודם, אך מכיוון שיש מחלוקת האם על ידי הדלקת נרות שבת מקבלים באופן אוטומטי שבת, שלפי האשכנזים האישה מקבלת שבת מיד בעת הדלקת הנרות והברכה, ולכן מברכים לאחר ההדלקה, ואילו לפי הספרדים האישה לא מקבלת שבת עם ההדלקה (ועדיף לעשות תנאי פעם בשנה), אז לפי האשכנזים ברור שחייבים נרות חנוכה קודם, וכאן גם הספרדים החליטו לחזור בתשובה לכבוד חנוכה ולהדליק קודם את נרות החנוכה ולא לאחר נרות השבת. סיבה נוספת: מצוות חנוכה חביבה, שהרי זו המצווה היחידה שאפשר לברך עליה גם מי שלא מדליק בעצמו אלא הולך ברחוב.

מי שהדליקה בטעות נרות שבת לפני נרות חנוכה, אם קיבלה על עצמה שבת אסור לה להדליק נרות חנוכה, אך בעלה יכול כמובן להדליק את נרות החנוכה כי הוא לא קיבל שבת, כמו כן, היא יכולה לבקש ממישהו אחר שידליק בשבילה ויברך בתור שליח.

"ויהי מקץ שנתיים ימים" – אומרים חז"ל – "קץ" שם לחושך. לפעמים את נמצאת בחושך, יש לך צרות וקשיים, הדבר הראשון שצריך לזכור שזה לא סתם, זה לא בטעות נפל עלי, שאני קורבן של הגורל, לא, אלא זה דווקא את, בורא עולם מדבר בכוונה איתך, והוא מנסה להגיד לך משהו, אבל גם אם לא מבינה, עצם זה שאנו מבינים שזה מהשם יתברך כבר אמור לעודד אותנו כי אין רע אצל הקב"ה, יש מטרה, ולפעמים ההתפתחות וההתקדמות לכיוון המטרה מצריכים מאמץ וקשיים, כמו עובר שמתהפך בבטן לפני הלידה, הוא בטח חושב לעצמו, איזה חיים קשים, כל ימיו, כל תשעת החודשים הוא חי בצורה מסוימת, ופתאום הכל התהפך, אבל באמת זה לטובה, ואם לא היה מתהפך אז זו דווקא הייתה הבעיה. אבל גם אם לא מבינים זאת, צריכים לפחות לזכור ש"קץ שם לחושך" לחושך יש קץ וסיום, הוא מוגבל בזמן, וכשהגיע הזמן של יוסף לצאת מבית הסוהר, לאחר עשר שנים ועוד שנתיים, אז זה לא התעכב אפילו דקה, כי זה לא במקרה, כך נגזר עליו – שנתיים, אז זה מה שהיה, כשהגיע הרגע שנגמרה הגזירה – "ויריצוהו מן הבור" – בריצה הוציאו אותו משם, כדי שלא יצטער דקה אחת מיותרת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.