פיקוח נפש דוחה שבת

על כל חולה שיש בו סכנה, או אפילו אם יש רק ספק סכנה, שאנו לא בטוחים האם זה בסדר או שזה כבר יכול להגיד לסכנת נפשות, מחללים שבת, כי התורה ניתנה כדי לתת חיים לבני האדם, "וחי בהם", שנחיה בעזרת המצוות חיים של אמת.

אמנם יש לשים לב, שגם במקום שהתירו לחלל שבת, תמיד צריכים לעשות רק את הדברים הנדרשים בשביל החולה, כך שאם צריך להסיע אותו לבית החולים זה מותר, אך להמשיך לנסוע ברכב כדי להחנות אותו, זה כבר לא בשביל החולה, ואפילו לכבות את המנוע זה לא בשביל החולה, ולכן זה אסור, אלא יש לבקש מגוי שיעשה את הפעולות האלו.

יעקב אבינו מוכיח את בניו לפני מותו. הוא מוכיח את שמעון ולוי שמהכעס שלהם על מה שאנשי שכם עשו לאחותם, הלכו והרגו את כל תושבי העיר. אך יעקב אבינו לא מאשים אותם על עצם ההריגה, אולי אם היו מתייעצים עם יעקב הוא היה מסכים איתם, אלא הוא מאשים אותם על מה שהניע אותם לעשות את הפעולה "באפם הרגו איש" – יש בהם את מידת הכעס וזה מה שגרם להם לקום ולעשות מה שעשו. שלמה המלך אומר "עיר פרוצה אין חומה – איש אשר אין מעצור לרוחו" – שמעון ולוי, גם אם אתם צדיקים, גם אתם מתכוונים לעשות טוב, ואולי גם באמת עשיתם טוב, זה לא באמת משנה, כי אם אין לכם מעצורים, אז כל הטוב שיש בכם דומה לעיר מלאה חנויות וכסף ורכוש, אך חומת העיר פרוצה, הכל מופקר, גנבים יכולים לקחת ככל העולה על רוחם בלילה כשכולם ישנים. בכולנו יש הרבה טוב, הרבה רצון לעשות טוב, וגם הרבה מעשים טובים בפועל, חבל לקלקל ולאבד את האוצרות שבנינו ואספנו כל השנים בגלל התפרצויות זעם, בגלל רגע אחד של כעס…

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: