פרשת אחרי מות

קזינו במקדש?

בבית המקדש, ביום הכיפורים, היו לוקחים שני עזים, ועושים הגרלה, עז אחת הולכת להיות קרבן בבית המקדש, ועז שניה יוצאת למדבר למות. יפה מאוד, לקבוע גורלות לפי הגרלות. שמת לב שזה אותו שורש? גורל ולהגריל? למרות שזו בדיוק משמעות הפוכה. גורל זה משהו קבוע מראש שאי אפשר לשנות, והגרלה זה הכל בידיים שלך, אתה בחרת להוציא דווקא את הפתק הזה ולא את השני, ואם היית רוצה, היית מזיז את היד ובוחר פתק אחר, אתה השולט… אבל האם באמת זה מה שראוי לעשות בבית המקדש, במקום הכי קדוש בעולם, במקום שאמור להזכיר לנו שהשם יתברך הוא היחיד שמחליט מה קורה בעולם?? הגרלה? הרי אנו עושים הגרלה כשאנו לא יודעים מה להחליט, אבל כאן יש בורא עולם שיודע הכל, למה אנו קובעים את גורלה של העז בעזרת הגרלה??

בוא נבדוק. איך עושים את ההגרלה? הכהן הגדול עומד בבית המקדש, העיזים עומדים ממולו, ואז מביאים לכהן קופסה עם שני פתקים, באחד כתוב "להשם" ובשני כתוב "לעזאזל". ואז הכהן מכניס את שתי ידיו ומוציא שני פתקים, קורא מה כתוב, ואז מניח את השעירים שעומדים מולו, אחד יהיה קרבן ואחד הולך למדבר.

שמעון הצדיק היה כהן גדול 40 שנה. בכל השנים שהוא היה כהן גדול, תמיד הפתק "להשם" היה יוצא ביד ימין של כהן. ומה זה משנה באיזו יד? ימין זה סימן טוב, זה חסד, זה מראה שה' משנה את הטבע ועושה ניסים כדי לעשות איתנו חסדים, ולכן זה יותר סימן טוב שהפתק הזה יוצא בצד ימין, והפתק השני, "לעזאזל", שהוא סימן ליצר הרע, יוצא ביד שמאל… רגע, אבל לפי חוקי הסטטיסטיקה לא ייתכן שארבעים שנה יצא באותו צד, נכון?

הצייר הטוב בעולם

ברור שזה לא יכול להיות, כי אם זה היה יכול להיות אז לא היה לי מה לכתוב עכשיו. זה באמת לא יכול להיות. רק שעד עכשיו חשבנו שזה תלוי בהגרלה, שזה שמסובב את הכלי עם המספרים של מפעל הפיס, אם היה מסובב עוד קצת אז אולי המספר שלי היה יוצא, ואם הכהן היה מזיז הפוך את הידיים אז הפתקים היו יוצאים הפוך… אבל עכשיו קיבלנו תשובה: זה הכל דמיון!

בתפילת חנה היא משבחת את בורא עולם ואומרת "אין צור כאלוקינו". ומסבירה הגמרא, אין צייר כאלוקינו. שמעת איזו מחמאה היא נותנת? השם יתברך הוא צייר טוב… מה הקשר?

כי הצייר הכי טוב (פעם, היום גם ריבוע שחור, שהבן שלי בן השש יודע לצייר, יכול להימכר במיליון דולר…) הוא זה שיכול להפוך ציור לדבר שנראה כמו מציאות עד שאתה לא יכול להבחין בין ציור לתמונה, אבל בורא עולם לא הופך ציור לתמונה, אלא הוא הופך ציור למציאות! כשהוא צייר תינוק ברחם של חנה, זה לא רק ציור, אלא זה תינוק שגדל להיות אדם חי!

ומה הקשר לצייר? כי בורא עולם הוא כזה צייר טוב, שהוא צייר עולם שלם, ואנו חושבים שזה אמיתי!! כן חמודי, הכל דמיון, מה יש כאן בכלל, אוויר? גם אוויר אין… רק בורא עולם רצה שיהיה לך מקום מלא אתגרים, מקום שתוכל לפתח את עצמך, להתגבר על היצר, לעמוד בניסיונות, אז הוא יצר לך כמו שטח אימונים, כאילו זה משהו אמיתי… מצטער אם קלקלתי למישהו את תפיסת העולם…

ומה הקשר לכל הסיפור עם יום הכיפורים והעיזים? כי דווקא ביום הכיפורים הקב"ה רצה להראות לכולם שגם הציור שאתה חושב שהוא הכי "אמיתי", גורלות, זה הרי אתה הוצאת בידיים שלך! גם זה דמיון, והראיה – אם יש כהן גדול צדיק כמו שמעון הצדיק, אז אני אגרום לכך שארבעים שנה זה יהיה בצד ימין, וכשאני ארצה, זה יהיה בצד שמאל! אבל אל תדאג, השארתי בידך עדיין את הבחירה, האם להבין שזה הכל ממני, או לחשוב שהציור הזה אמיתי!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.