פרשת בשלח

מי אחראי, בורא עולם או נשיא ארה"ב?

"ויהי בשלח פרעה את העם" – "ויהי" היא מילת צער, כמו וי וי. אבל למה יש כאן צער, הרי יש כאן שמחה גדולה, סוף סוף קיבלנו מה שרצינו, לצאת ממצרים! ולא רק זה, אלא בורא עולם הראה לפני מיליוני אנשים שהוא שולט בכל היקום, כל כוחות הטבע, מכוכבי הלכת ועד למחשבות הפרטיות של האדם, אז למה מעורב כאן צער? הצער הוא ממה שהיה כתוב בעיתונים, "בשלח פרעה את העם". למה כתוב שפרעה שלח, הרי בורא עולם הוציא אותם ממצרים!? זאת בדיוק הייתה הבעיה, התקשורת הצליחה להסתיר את האור, אפילו בזמן כזה של התעלות וחיבור לבורא עולם, התקשורת הצליחה להוציא את העוקץ על ידי פרסום הכותרת "בשלח פרעה", פרעה שלח את העם, זו הייתה החלטה שלו. ומה עם בורא עולם, הוא לא היה מעורב כאן בעסק…? לא יודעים, אבל זה לא משנה, גם אם יש כאן איזה משהו ניסי, בסופו של דבר פרעה החליט להוציא, אז פרעה הוא החשוב כאן,  ואפשר להמשיך לחיות את החיים כרגיל, פוליטיקה, ספורט, אוכל.

 

אבל זו רק כותרת בעיתון

אתה בטח חושב שאני מגזים, אז מה אם העיתון פירסם משהו, מן הסתם העולם לא כל כך טיפש להאמין, הם יודעים את האמת… תראה מה קרה אחרי הכותרות האלו, "וייהפך לבב פרעה ועבדיו, ויאמרו, מה זאת עשינו כי שילחנו את ישראל?" מה זה "שילחנו" את ישראל? אתם שילחתם? בורא עולם זרק עליכם פצצות אטום והוציא את ישראל על אפכם ועל חמתכם, אז מה אתם שואלים "מה זאת עשינו"? אלא לאחר שראו מה שכתוב בעיתון, שהרב הזה עשה כך וכך, ותלמידי ישיבה עשו הפגנה, וכל החרדים גנבים, אז מן הסתם זה הכל אמת, כי זה הרי כתוב בעיתון, שחור על גבי אפור! אז אם זה נכון, שאנחנו שלחנו את ישראל, אז למה באמת שלחנו אותם, דווקא הם עבדו די טוב כאן… טוב, אז אם זה רק אנחנו בלי בורא עולם, אז אפשר גם להתחרט… מיד שלחו צו שמונה, וכל הצבא רודף אחרי ישראל.

בגלל המבט המעוות הזה על המציאות אומרת התורה "וי וי", על זה שאנו צריכים לבקש עזרה מאיזו מדינה, נושאת מטוסים, מטוסי קרב, ואז הנשיא של אותה מדינה צריך להחליט, ובינתיים כולם מתפללים "יהי רצון מלפניך, נשיא מדינת איקס, שתואיל בטובך לרחם עלינו", וכולם עסוקים בניתוח הנסיבות הפוליטיות בשטח ואיך הם ישפיעו על החלטת הנשיא ההוא, זה וי וי! כן, וודאי, גם מפרעה ביקשו, גם את פרעה כיבדו, גם אל פרעה פנו בצורה דיפלומטית, כך נברא העולם, אבל לא לשכוח שבסופו של דבר אנו חיים בתיאטרון בובות, אנו רואים נשיאים וראשי ממשלות מזיזים את ידיהם, אך יש למעלה מישהו שמושך בחוטים, וודאי "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" –ברור, הלב של הנשיא ביד השם יתברך. אך זה אפילו יותר מתיאטרון בובות, אלא כמו פלגי מים, כאשר בעל השדה חופר פלגים פלגים שיעברו בצורה מסודרת בתוך השדה שלו, ולאחר שסיים לחפור אז פותח את הסכר בין הנהר לפלגים, וכשנפתח הסכר פתאום המים יוצאים מהנהר הגדול לתוך הפלגים האלו, כך בשצף קצף, ואז המים חושבים לעצמם, איזה כיף, סוף סוף השתחררנו מהנהר, אנו כעת חופשיים לעשות כרצוננו, נעשה מה שבא לנו! ומה האמת? באמת הם כלואים בפלג שנחפר, ומצבם אף גרוע ממה שהיה קודם, כי מי שחושב שהוא עושה מה שבא לו הוא העבד הכי גדול בעולם. אשרי מי שיודע את האמת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.