פרשת וישב

ספר מה קרה איתך

"וישב יעקב בארץ כנען, אלא תולדות יעקב – יוסף" – מאוד מובן נכון? התולדות של יעקב זה יוסף… לא מובן בכלל! התורה רוצה לספר מה התולדות יעקב, מה היה איתו, מה קרה איתו, לאן הלך, מה עשה וכו', ופתאום מתחילים לספר לנו על יוסף, שהיה רועה צאן עם אחים שלו, מה הקשר בכלל? שים לב, התורה באה להגיד לך שני דברים הכי חשובים בחיים שלך, רק שזה כתוב בסדר הפוך אז שים לב. אתה רוצה לדעת מה יצא מיעקב, מה היה איתו? אני אענה לך, אך לא  מה שאתה חושב, סיפור איך הוא נסע לכאן, קנה את זה, דיבר עם ההוא, לא, זה שטויות, זה לא מעניין אף אחד, אלא מה באמת נחשב שעשית בעולם הזה? שיצאו ממך דברים טובים לעולם, שתרמת משהו לעולם, אם זה מעשים טובים, זיכוי הרבים, חסד, ילדים עובדי ה', שיעורי תורה, אלו התולדות שלך! אז קודם כל התורה אומרת לך, אתה יודע מה התולדות של יעקב? יוסף, שהיה יושב ללמוד עם אביו יעקב תורה בלילה, שסיפק מזון לכל העולם כשהיה רעב, כשהקפיד לקיים את ההלכות גם כשאחים שלו היו נגדו! יפה,

 

בא לך לנוח קצת? התעייפת?

ומה הדבר שני החשוב כאן? הדבר השני הוא שצריכים לשים לב, הרי בסופו של דבר יצא מכל הקטע כאן דברים לא נעימים, אחים של יוסף כעסו עליו ומכרו אותו למצרים (אל תנסו את זה בבית…), אז אם יוסף זה כזה שבח וגאווה לאביו יעקב, והוא עיקר התולדות שלו, אז למה זה קרה, למה בורא עולם עשה את זה ליעקב? התשובה רמוזה בפסוק עצמו, בתחילתו: "וישב יעקב". אתם שואלים איפה הרמז? "וישב". בא לך לשבת על כיסא נוח? באת לעולם הזה כדי לנוח? זה לא עולם של מנוחה, מנוחה יש בקבר, תענוג יש בעולם הבא, העולם הזה נברא כדי לעשות דברים! אז יעקב רצה לשבת, אמר לו בורא עולם, יעקב, אתה חושב שבאת לכאן לנוח? לא, יש עבודה, יש הרבה להספיק, אבל אם קצת שכחת מזה שיש עבודה, אני אזכיר לך, אני אצטרך לגרום שהבן שלך יעלם, ויהיה נעדר עשרים ושתים שנה, וכך אתה לא תירדם בטעות על הכיסא נוח, אלא תמשיך לעשות דברים נפלאים בעולם כמו מצוות וחסד עם אחרים, ובסוף אני אחזיר לך את הבן שלך, כי אני לא באמת רוצה שיהיה לך רע, אני רק רוצה לעורר אותך לטובתך, לפני שבאמת יהיה מאוחר ואז תבכה, איך בזבזתי את הזמן שלי לשווא?? אז פעם הבאה שבורא עולם תוקע אותך, תתבונן, אולי רציתי לנוח יותר מדי? אולי בורא עולם חושב שאני מסוגל לעשות יותר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.