פרשת וישלח

וילך ראובן וישכב את בלהה.

מה?? ככה עושים?? הייתכן כזה דבר, ועוד שהתורה תספר לנו את זה, מה זה פה סיפורי אלף לילה ולילה? ודאי שלא. אז מה קרה כאן? את זה אנחנו מגלים הרבה שנים מאוחר יותר, כשיעקב מזכיר לראובן מה הוא עושה, הוא קורא לו בשקט ואומר לו, ראובן בני היקר, הפסדת הרבה בגלל משהו שעשית פעם. מה הוא עשה? אומר לו יעקב "פחז כמים אל תותר", פחז – חיפזון, כמו מים, שאין להם מעצור, מיהרת יותר מדי, לא עצרת לחשוב, וזו הטעות הגדולה שלך! מה הוא עשה באמת לא מעניין אף אחד, עובדה שיעקב לא אמר לו "הפסדת כי עשית מעשה נורא", אלא הפסדת כי עשית מעשה בלי לחשוב, וזה הדבר הכי גרוע, שלפעמים אתה נמצא במורד ההר, ואתה זורם כמו מים בלי מעצורים.

 

אל תאבד את העשתונות

רוב הטעויות באות מהבלבול. לפעמים זה בלבול שנובע מלחץ, לחץ של זמן, לחץ מהבוס, דואגים לילדים. אולם בלבול כזה אנחנו לפחות מזהים, אנחנו יודעים שכרגע מצבנו לא הכי משהו בעולם, מרגישים איך הלב דופק מהר יותר, לפעמים מזיעים, קשה להתרכז, יש לפחות הודעות אזהרה! אך לפעמים הבלבול נובע מנגיעות אישיות, נובע מתאוות, בא לנו משהו, אנחנו ממש רוצים את זה, והתאווה מצליחה לטשטש את החדות הטבעית שה' נתן לנו, את המוח הצלול, את שלוות הנפש את כושר השיפוט, ואז הבחירות שלנו מקולקלות! איך עשיתי את השטות הזאת?? איך לא שמתי לב?? מה חשבתי באותו רגע?? אז מה עושים? נשארים ערניים, כי גם כאן יש לנו הודעות אזהרה, אלא שהן פחות ברורות. אתה מרגיש שבא לך על משהו יותר מדי? נורה אדומה! תעצור בצד, תן למנוע להתקרר לפני שאתה מקבל החלטות. אל תתן לתאווה לכלוא את הנשמה שלך ולהשתיק אותה כדי שאחר כך תצטער על זה. רגע, אני ממתין, לא קרה כלום, העולם לא יתהפך אם אני אחכה קצת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.