קידוש על חלה מתוקה

מאפה שיש לו טעם מתוק ברכתו מזונות. אמנם לגבי חלה מתוקה יש מנהגים שונים בין האשכנזים לספרדים.

לפי מנהג האשכנזים כל עוד אין רוב מי פירות או דבש או חלב (בפיצה) הברכה היא "המוציא". וגם בחלה מתוקה מאוד,  מכיוון שהדרך לאכול אותה בתור ארוחה ולא בתור קינוח כעוגות וכדומה, עדיין ברכתה "המוציא".

אך הספרדים נהגו שכל מאפה שמרגישים בו את טעם המתיקות מברכים עליו "מזונות".

יוצא אם כן שלעשות קידוש על חלה מתוקה, לפי מנהג האשכנזים אפשר, ואילו לפי הספרדים (לדעת הרב עובדיה, ויש חולקים) יש לקחת חלה ללא כל מתיקות. אמנם גם לפי הספרדים אפשר לקדש על חלה מתוקה אם אוכלים ממנה שיעור קביעת סעודה שהוא 216 גרם ואז מברכים עליה "המוציא". ולכן אם את נוהגת לפי הספרדים והזמינו אותך להתארח במקום שעושים קידוש על חלה מתוקה, עדיף שתביאי לחמניה מהבית…

—————–

אהרן הכהן התעצב מעט על כך שהוא לא זכה להקריב עם כל הנשיאים בעת חנוכת המשכן, לכן בורא עולם שלח לו מסר – אל תדאג, המצווה שאתה עושה, להדליק כל יום את הנרות במנורה, גדולה הרבה יותר.

ושואלים כולם, מה כל כך גדול במצוות הנרות? הנשיאים הרי הקריבו כלים מזהב, קרבנות, קטורת ועוד, והוא בסך הכל מדליק נרות שמן זית, מה יש להשוות בכלל, ועוד להגיד שזה יותר גדול??

אך את התשובה אנו רואים במעשינו אנו. הרבה יותר קל לנו לקבל על עצמנו משהו גדול חד פעמי. שמענו איזה שיעור מרגש, ראינו מאורע שמאוד השפיע, קיבלנו איזו בשורה וכו', מאוד קל לנו פתאום לתרום סכום גדול, להבטיח הבטחות ענקיות, מעכשיו אני צדיקה, יותר אני אף פעם לא כועסת, אני אף פעם לא אוכל יותר ממתקים! וזה באמת מחזיק מעמד כמעט יומיים…

אך לשמור על קביעות, אפילו אם המעשה יחסית קל, זה הרבה יותר קשה. לכן אמר הקב"ה לאהרן, נכון שהמעשה שלך יחסית קטן, אך לעשות אותו כל יום הופך אותו להרבה יותר גדול וקשה, ולכן אני שולח לך מסר של עידוד – שתזכור, אם מצד אחד תדע להעריך את המעשה, אך מצד שני גם הגיד לעצמך שאין אפשרות אחרת, תצליח לעמוד במשימה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.