שארית השמן והפתילות

השמן והפתילות שהודלקו למצווה נחשבים כמוקצים לצורך מצווה, ולכן אין להשתמש לצורך חול לאחר החנוכה. אמנם כל זה מדובר בשמן שנשאר מנר שלא דלק עדיין חצי שעה, אך אם כבר דלק חצי שעה, שאר השמן מותר לשימוש, שהרי לא הקצנו אותו לצורך ההדלקה (אך עדיף לעשות תנאי לפני ההדלקה, שמה שישאר מעבר לחצי שעה, יהיה מותר להשתמש בו).

לכן אם נשאר לנו כזה שמן, יש לשפוך אותו לתוך קרטון או משהו סופג כמו קופסת גפרורים, ואת זה אפשר לעטוף בשקית ולזרוק לפח, ובצורה זו אין ביזיון לדבר שאיתו קיימנו מצווה, וכן יש לעשות עם הפתילות.

שמן הנשאר מנרות שבת מותר להשתמש בו, שהרי נרות שבת מלכתחילה נועדו להנאתנו.

אדם עיוור או אדם שנולד וחי במערה חשוכה לא שם לב שהוא נמצא בחושך. הוא אף פעם לא מתגעגע לאור השמש, לצבעים היפים של הזריחה והשקיעה, לצבעי הקשת וליופי של הפרחים, הוא לא ירגיש שום חיסרון ותמיד יאמין שהחושך הוא הדבר היחידי שקיים. גם אנו עיוורים, אנו לא יודעים מה זה להרגיש את אורו של בורא עולם, את אור ונעימות הקדושה והטהרה. בחנוכה אנו מדליקים נר ומתבוננים בו, כדי להזכיר לנו שיש דברים מעבר לחומר, שיש שלוות נפש והרגשת נעימות שאינה נובעת מאכילת עוגה או הנאה חומרית, אך אנו לא מדליקים אור גדול שיעלים את החושך, כי אנו עדיין חיים בעולם של חומר, אלא המטרה רק להזכיר לנו, כדי שנדע שיש דברים שאליהם אנו צריכים להתגעגע ולשאוף.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: