שימוש בנרות מצווה

כל נר שהודלק למצווה, כגון נר חנוכה, נר נשמה ונרות שמדליקים בבית הכנסת או בקברי צדיקים, הוקצו למצווה ולכן אסור להשתמש בהם כגון לקרוא משהו לאורם, לבדוק אם יש לנו משהו על החולצה לידם, להדליק מהם סיגריה (איכס!), להדליק מהם את הגז וכו'. אמנם אפשר לפני הדלקת נר נשמה לעשות תנאי שיהיה מותר להשתמש בו.

גם נר שבת ונר יום טוב הם נרות של מצווה, אך שם עיקר מטרת ההדלקה היא כדי שנוכל להינות מהם ולכן מותר לנו לעשות דברים לאורם. .

הליכה לאור הנר אינה נחשבת הנאה אסורה, כך שאם החדר חשוך והנר מאיר, אין צורך לעצום את העיניים…

להדליק נר מצווה אחר מהנר הדולק כבר, מותר, כיוון ששניהם הם מצווה, והאשכנזים מחמירים, אך במקרה של צורך גדול זה מותר. עם כל זאת, יש להיזהר בעת הדלקת החנוכיה, שאם נכבה לנו השמש, לא להדליק אותו מהנרות הדולקים כבר, כי השמש עצמו אינו נר של מצווה.

"ויגש אליו יהודה" – יהודה עומד מול שליט מצרים, אדם שאותו הוא לכאורה מחשיב רע וחסר הגיון, אדם שתפס את האח הקטן של יהודה, בנימין, ורוצה לאסור אותו בעוון גניבה. וכעת יהודה צריך  לשכנע את האדם הזה שיקשיב ויאמין שהם חפים מפשע, ויסכים לשחרר את בנימין לחופשי. כיצד עושים זאת? כיצד מעבירים מסר לצד השני, מסר אמיתי, אך הצד השני לא רוצה לשמוע? "ויגש" – ניגשים אל הצד השני, מראים רצון אמיתי להבין אותו, מראים לו שאנו מתייחסים אליו בכבוד, הכבוד שראוי לו בתור בן אדם, לא בגלל שאני רוצה ממנו משהו, אלא כי יש בו דברים טובים. ואם אכן נעשה כך, ודאי שהשני יהיה פתוח יותר לקבל את דברינו, וודאי שיהיה לנו קל יותר לנהל חיים של שלום ואהבה והבנה הדדית עם הבעל, עם הילדים, עם החברות ועם הסביבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.