שלושים יום קודם החג

שלושים יום קודם הפסח מתחילים ללמוד הלכות פסח, ומכיוון שפורים הוא בדיוק שלושים יום קודם הפסח, זה אומר שמי שלא היה שיכור ביום הפורים היה צריך כבר להתחיל, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא…

בהלכות פסח יש בעיקר שני חלקים, החלק הראשון הוא כמובן ביעור החמץ, שזה אומר הניקיונות… וזה גם כולל הגעלת כלים וכו', והחלק השני הוא ליל הסדר. מן הסתם רובכן יודעות את ההלכות, ניקיונות זה אומר לנקות, וליל סדר זה מה שכתוב בסידור של פסח, לכן אני אכתוב את הדברים הבסיסיים, רק בשביל התזכורת…

מי ששמה לב, בפרשת השבוע חלוקת התורה לשבעה קוראים היתה שונה מבכל שבוע, במקום שהחלוקה תהיה שווה בערך, בשבוע הזה הכהן והלוי שהם העולים הראשונים קראו את רוב הפרשה, ואז החמישה הנותרים קראו את מעט הפסוקים שנותרו. מדוע? פשוט מאוד, רוב הפרשה מדברת על חטא העגל, וחטא העגל היה אות בושה וביזיון לעם ישראל, לכן חכמים לא רצו שאדם יעמוד כך באמצע בית הכנסת, ויקרא בתורה בקול גדול – תשמעו איך סבא של סבא שלי השתחווה לפסל! הלו, אדוני, אצלנו לא מדברים ככה על הורים ועל סבים! אז מה עשו חכמים? נתנו לכהן והלוי לקרוא בתורה את כל חטא העגל, והרי שבט לוי, ובהם הכהנים, לא היו בחטא העגל, ולכן כשהם קוראים אין כאן לגלוג על קרובי המשפחה שלהם.

נשים יקרות, אם כך הקפידו חכמים על כבודם של אנשים שבעצמם בחרו לעבור עבירה ולהשפיל את עצמם, אף על פי כן, אנו נמנעים מלהזכיר את עוונם ברבים, כמה צריכים להיזהר לא להעליב ולפגוע ולהזכיר לחברה או לקרובת משפחה את העבירות והטעויות שהיא עשתה, ואם ניזהר בזה, וודאי שבורא עולם ימנע מלהזכיר לנו את כל השטויות שאנו עשינו בחיינו והיינו מעדיפים שיישכחו…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.