ברכה על מאפה שאינו קינוח

  על מאפה שאוכלים לשם סעודה כגון סמבוסק ממולא בשר או תפוחי אדמה, מברכים "המוציא", שהרי הבצק אינו מתוק, והמילוי מטרתו לסעוד, והרי זה דומה לפיתה אפויה עם בשר, וודאי שהבשר לא הופך את הפיתה למזונות. אמנם אם הסמבוסק מטוגן בשמן ומרגישים שהוא שומני ברכתו "מזונות", כי כל מאכל מטוגן או מבושל אין לו צורה

יציאה באמצע סעודה

לכתחילה אין לצאת באמצע סעודה לפני שמברכים ברכת המזון כי יש מחלוקת האם צריכים לברך שוב על הלחם כשחוזרים, וכן כדי שלא תשכחי לברך. אם כן יצאת בטעות, אין צורך לברך שוב על הלחם או על שאר הדברים שבסעודה, אלא אפשר להמשיך לאכול. אם את צריכה לצאת לצורך מצווה, מותר לצאת באמצע הסעודה. לפי מנהג

נתינת מים תחת הנר

חכמים אסרו להניח כלי עם מים תחת הנר של שבת, כדי שלא בטעות יבואו לכבות את הנר בשבת, שהרי לפעמים השלהבת גדלה וזזה ונופלים ממנה חתיכות, ואם אדם יראה כלי עם מים ליד הנר, הדבר הראשון שהוא יעשה בלי לחשוב זה להקריב את הכלי עם המים, ובכך הוא גורם לכיבוי הנר, ולכן אסרו להניח את

מאכל שנגע בו רוטב בשרי

    סלטים ופרוסות לחם שעמדו על השולחן בזמן סעודה בשרית, וייתכן שמזגו סלטים עם כלים בשריים שאינם נקיים, כגוף כף שנגעה בבשר ומלוכלכת ברוטב, ולאחר מכן מזגו איתה סלט מתוך קערת הסלט, אסור לאכול את הסלט שנותר בקערה ביחד עם חלב, שהרי נגע בו רוטב בשרי, אך אם אוכלים את הסלט הזה בזמן אחר,

ברכה על קוגל אטריות

  מיני מזונות שדומים ללחם (אפויים) כגון בורקס, פיצה וכו' אם אוכלים מהם כמות של קביעת סעודה, מברכים עליהם "ברכת המזון", ואילו מיני מזונות שאין להם צורת פת, כגון ביסלי, אטריות, פסטה וכו' גם אם אוכלים הרבה, הברכה עליהם נשארת "על המחיה". ומה לגבי קוגל? מצד אחד הוא עשוי מאטריות מבושלות, ולכן גם אם אוכלים