דרך ארץ בסעודה

אין מסתכלים באדם שאוכל ולא באוכל שמזג לעצמו כדי לא לגרום לו חוסר נעימות…

צריכים להיזהר לא לתפוס חתיכת לחם גדולה כדי לא להיראות כמו זללנים (כן זה בדרך כלל רק גברים עושים את זה…).

יש להיזהר לא לאכול ברחוב ליד כולם בצורה לא מכובדת, כגון לאכול מנת פלאפל עם תוספות באוטובוס, לפצח גרעינים באמצע הרחוב וכו' אלא אם כן זה מקום מסודר כמו מסעדה וכו'.

—————–

אלה מסעי בני ישראל – דווקא אלא המסעות, וכל שאר המסעות בעולם הם כלום. מדוע?

אנשים נוסעים הרבה, לא רק מסע פיזי, לארוז מזוודות ולצאת לחופשה, אלא גם מסעות נפשיים, החיים משתנים, מצבים שונים, חברים, השקפות, רצונות, שאיפות, אנו משנים מצבים בחיים.

התורה באה לספר לך, תדעי, הרבה מהמסעות הם סתם, סתם תוצאה של חוסר שלוות הנפש, אין בהם שום תועלת.

מסע טוב ואמיתי הוא מסע כמו של בני ישראל – שיצאו ממצרים, יצאו משיעבוד לחירות, להשתחרר מכבלי יצר הרע, לכיוון הר סיני לקבלת התורה – הוראה נכונה בחיים, מחשבה נקיה וצלולה.

לעומת זאת היו מסעות שבהם הם רבו בינהם, רבו עם בורא עולם, חיפשו לעשות מה שבא להם ובסוף גילו שהתוצאות לא כל כך מתוקות.

אם את מרגישה שאת עושה דברים מתוך שיקול הדעת, שאת בודקת את עצמך ורואה שהמעשים שלך מסונכרנים עם המטרות, אם את שואלת רב או רבנית והם מסכימים איתך, סימן שאת בדרך הנכונה, ואם לא? אז את צריכה לבדוק האם המצפן שלך מכוון לאמת או לנגיעות אישיות…

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: