יציאה באמצע אכילת שאר מאכלים

כל המאכלים שהברכה האחרונה שלהם היא "בורא נפשות", מכיוון שאין חובה לברך את הברכה האחרונה באותו מקום האכילה, לכן אם יצאנו החוצה לרשות אחרת באמצע האכילה, פקעה הברכה הקודמת, וכשאנו חוזרים אנו צריכים לברך שוב את הברכה הראשונה אם אנו רוצים לאכול שוב (ובכל מקרה יש לברך ברכה אחרונה בסוף אם אכלנו שיעור של כזית אוכלים).

אם מלכתחילה התכוונו בעת הברכה לצאת עם האוכל או השתיה, כגון בקבוק שתיה וכו', אזי אפשר להמשיך לשתות גם כשיוצאים לרשות אחרת מבלי לברך שוב. אך אם לא התכוונו לכך, הרי שאם אנו רוצים להמשיך לאכול או לשתות במקום האחר, יש לברך שוב במקום האחר.

אם אנו בתוך הבית או יצאנו לחצר הפרטית אין צורך לברך שוב, וכן אם יצאנו לחדר המדרגות אין צורך לברך שוב כי כל המקומות האלו נחשבים רשות אחת, אך עדיף לא לצאת מחוץ לבית.

—————————

"שופטים ושוטרים תתן לך" – אנו צריכים למנות לעצמנו שופטים ושוטרים, שופט הוא השכל שבודק מה הדבר הטוב והנצרך לעשות, ושוטר הוא כוח הרצון שיאכוף את הידע השכלי ויוציא אותו לפועל. שלמה המלך אומר "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם" – מדוע הוא לא אומר "ראה דרכיה ותהיה זריז", הרי זאת הבעיה שלו, שהוא עצלן.

אלא שלמה המלך התכוון לומר את מה שהתורה אומרת – הבעיה לא בידע, גם העצל יודע שהדבר הטוב ביותר הוא להיות זריז, הבעיה היא ביישום, אך אם תלך אל הנמלה ותראה שהיא לא מתעייפת תבין שזה הכל דמיון, גם העצל וגם הזריז טורחים אותו דבר, כי הזריז השקיע בעבר ועכשיו זה כבר נעשה הרגל והוא לא מרגיש יותר קושי מהעצל. וכך בכל דבר ודבר בחיים, בין במידות שלנו, כעס, קנאה, שמחה, ובין ביחס שלנו עם אחרים, דיבור מתחשב, דאגה לזולת, ובין בפעולות הפיזיות, כגון לקום מוקדם, להספיק דברים במהלך היום – שופט יש לנו, אנו יודעים מה אנו רוצים, כעת צריך למנות את השוטר כדי שנתחיל לזוז, ולזכור – לאחר שנכנסים לתלם ומתחילים לעבוד, הניסיון פג לו, הקושי עובר, והדבר היחיד שנשאר הוא עוד קניין רוחני שקנינו לעצמנו, עוד התעלות, עוד חיזוק והעצמה אישית שמובילים אותנו לחיים מלאים ומאושרים יותר!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: