הפסקה באמצע הסעודה

 

מי שנרדמה לכמה דקות באמצע האכילה (בטח, נראה איך הבעל היה נראה לאחר יום שלם עם הילדים…) אינה צריכה לחזור ולברך על האוכל, בין אם זו סעודה קבועה של לחם, ובין אם זו אכילת ארעי או אפילו שתייה, בכל מקרה אין צורך לברך שוב.

וכן אם הולכים לשירותים באמצע האכילה או השתיה, אם לא יוצאים ממקום האכילה לרשות אחרת אלא נשארים עדיין בבית או בחצר, אין לברך שוב על האכילה.

אמנם אם יצאת/נרדמת באמצע סעודת לחם, יש ליטול ידיים שוב בלי ברכה, כי ייתכן שלא השגחת על ידייך שיישארו טהורות לסעודה.

——————————–

הקב"ה מצפה מכל אחד מאיתנו למנות על עצמו שופט פנימי, שנבדוק ונשקול האם מה שאנו עושים אכן תואם למטרות שהצבנו לעצמנו, וזה נכון לכל תחום ומטרה בחיים. אלא שיש בעיה, השופט שלנו לפעמים משוחד…

איך אומרים – לא ללכת לסופר רעבים… כי את יודעת איך זה, את הולכת לסופר רעבה, עוברת בין המדפים ומעמיסה על העגלה כל מיני דברים שבחיים את לא תאכלי… זה נקרא שהשופט משוחד… או שאת נוסעת לטייל בצפון, בדרך רואים איזו מסעדה, כולם רעבים, עוצרים רגע לאכול. ואז את שואלת:

סליחה, יש לכם תעודת כשרות (אני מכיר מישהי שהתחילה להקפיד על כשרות רק כי פעם אחת היא ראתה את כמויות התולעים והחרקים שיש במזון) בתוקף?

כן ודאי, הנה היא שם מאחורה, תקועה מאחורי התמונה.

את בודקת, זה נראה כמו איזה מסמך עתיק מימי הקמת המדינה… לא נראה לך… אבל אז הרעב נכנס לעניינים – תפסיקי להיות כזאת פנטית, יש תעודה, הכל בסדר! ועכשיו את במלחמה עם עצמך… באמת החלטה קשה… את רוצה לעשות את הדבר הנכון, אבל מי אמר מה הדבר הנכון, אולי אני סתם מגזימה ועושה לכולם חיים קשים…?

התורה נותנת לך עצה מהירה – אם זו לא היית את, אלא את יושבת בביתך, לאחר סעודה דשנה, קינוח טעים, הילדים אצל אמא שלך, ואת נינוחה ושלווה, וחברה מתקשרת לשאול אותך על אותה סיטואציה, מה היית עונה לה…?

אם נצליח להרחיק את התאוות והנגיעות האישיות מההחלטות, נגיע למקומות טובים ומועילים הרבה יותר, ונזכה להינות מהטוב והאושר שבורא עולם רוצה שיהיה לנו!

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: