מים אמצעיים

גם באמצע הסעודה ישנם מקרים שבהם צריכים לשטוף את הידיים.

כשאוכלים מאכל חלבי ולאחריו מאכל בשרי (אך לפי הקבלה לא אוכלים חלב ובשר באותה סעודה, ולכן יש לסיים קודם את הסעודה ואז לאכול בשר), יש לשטוף את הידיים, וכן כשאוכלים דג ובשר אחד לאחר השני או להיפך, יש לשטוף את הידיים אמנם אם לא נגעו באוכל כלל אין צורך לשטוף את הידיים.

גם כשרוצים לברך באמצע הסעודה והידיים לא נקיות, יש לשטוף את הידיים כדי שהברכה תהיה בידיים נקיות.

———————

כשנפוליאון עבר לילה אחד ברחובות השכונה היהודית וגילה שהיהודים יושבים בלילה הזה, ליל תשעה באב, על הרצפה ובוכים על חורבן בית המקדש, על חורבן מקור האור והקדושה שלהם, הוא התפלא, אומרים שהיהודים חכמים, והרי כל ילד יודע שאין בוכים על חלב שנשפך, אז מה אתם מקוננים ובוכים על מה שהיה??

ענו לו, אדוני  הקיסר, אנו לא בוכים על ימי הטוהר שחלפו להם, אנו בוכים על כך שעדיין לא הצלחנו להחזיר אותם בחזרה, אבל אנו לא עוצרים כאן, אנו עובדים על להחזיר אותם!

יהודי לא בוכה על מה שהיה במטרה להצטער ולהתחרט, הוא בוכה כדי לעורר בתוכו את הרגש, את האהבה, את הזיכרונות הטובים, וזאת במטרה להשתמש בכוחות הנפש האלו לקום ולעשות דברים שיובילו אותו לפסגה, להמשיך ולגלות איך הוא פורץ גבולות חדשים, להמשיך ולגלות את העוצמה הפנימית שלו, את האור שבורא עולם נטע בתוך נשמתו הטהורה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.