המצווה העיקרית של ראש השנה היא כמובן לאכול הרבה תמרים ותפוח בדבש, כמעט… אך לפני זה יש לנו את תפילות ראש השנה, שמזכירות לנו כמה דברים קורים בעולם, וכמה דברים יכולים לקרות אחרת, ולכולם יש השפעה עלינו, ולכן אנו מתפללים ומבקשים על כל העולם ועל עצמנו. והמצווה השניה היא תקיעת השופר. נשים לא חייבות לבוא
לאחר סיום סעודת לחם, לפני שמברכים ברכת המזון, נוטלים את הידיים עם מעט מים, ואלו נקראים "מים אחרונים". ישנן נשים, במיוחד מבנות אשכנז, שאינן נוהגות לעשות מים אחרונים אך כמובן שעדיף שכולן תעשינה. אמנם אם הידיים מעט מלוכלכות מהאכילה אזי חובה לשטוף את הידיים כדי שהן תהיינה נקיות בזמן הברכה, וזה נכון גם לשאר ברכות
למה בורא עולם צריך את הפירות שלי? מצווה מעניינת כתובה בפרשה, "ביכורים" – הפרי הראשון שגדל לך על העץ, אתה שומר בצד, ואחר כך מביא לירושלים, עטוף ככה יפה עם צלופן, חוטי זהב, אריזה יוקרתית, לא סתם איזה קרטון… מה העניין בזה? עניין מאוד פשוט, אבל זו הדרך של התורה ללמד אותך איך מתעלים, מה
ידיד נפשי ואהובי ר' משה דורה, יהודי ירא שמים שעוסק לפרנסתו כקצב בשכונת התקווה (ת"א). לפני כשנה ניגש אליו יהודי, ואמר לו כך: יש לי מבנה גדול צמוד אליך, מה דעתך שאשפץ אותו, אקנה ציוד יוקרתי, אאבזר אותו בכל מה שתבקש, ונגדיל את העסק שלך פי כמה וכמה, ונהיה שותפים ברווחים חצי חצי?! ר' משה