חכמים אסרו להניח סוגי מאכלים שונים על האש אפילו לפני שבת, כדי בטעות אנשים לא יגבירו את האש כדי למהר את בישול האוכל. לפי האשכנזים – כל מאכל שהתבשל שליש מכל הזמן שנצרך לבשלו, מותר להניחו על האש. לפי הספרדים – רק דבר שהתבשל לגמרי, וכל בישול נוסף רק יקלקל את המאכל, מותר להניח
חלק ממצוות חסד וגמילות וחסדים הוא השאלת חפצים, ולכן אם יש באפשרותך להשאיל למישהי חפץ, גם אם היא עשירה ויכולה לקנות אותו בעצמה, בוודאי שכדאי לך להרוויח מצוות חסד, וכל שכן אם אין לה אפשרות לקנות את החפץ, ישנה חובה להשאיל ולעזור לה. נכון, טבע הגוף החומרי לשאוף למנוחה ועצלות, ולא תמיד "בא לך" עכשיו
חכמים תיקנו שכל שלושה אנשים שישבו לאכול ביחד פת צריכים לעשות זימון לפני אמירת ברכת המזון (למי שלא מכירה – זה משפט שאומרים ובו אנו מתכוונים לברך את הקב"ה ביחד). גברים ונשים לא מצטרפים יחד לזימון, כך שאם יש שני גברים ואישה וכו' אין לעשות זימון, אלא רק אם שלושה גברים או שלוש נשים, אך
לאחר שמברכים "להפריש חלה" (כל אחת לפי מנהגה) מוציאים חתיכה קטנה מן הבצק, ועדיף לקחת כגודל של זית, שזה בערך קופסת גפרורים, ואז יש שאומרות "הרי זו חלה" או "הרי זו תרומה" על החתיכה שהוצאת ביד. אפשר גם קודם להוציא את החתיכה ואז לברך, במקרה זה צריך שהחתיכה ושאר הבצק יעמדו בתוך אותו כלי בשעת
מי שלא ראתה את חבירתה יותר משלושים יום, מברכת "שהחיינו" כשהיא רואה אותה. יש לברך רק על חבירה אהובה באופן מיוחד, אך אם חבירה טובה ואת לא שמחה במיוחד בראייתה, לא מברכים. וכן יש לברך אם רואים קרוב משפחה אהוב במיוחד, כגון הורים, בעל (תלוי כמה שנים נשואים…) או ילדים וכו' יש אומרים שאם הייתן