פרשת דברים

אם אתה אמיתי, השני יקשיב לך

משה רבינו בא עכשיו להגיד דברים קשים לעם ישראל, אתם הייתם לא בסדר! כשהיינו פה עשיתם ככה, וכשהיינו שם עשיתם ככה, ולפני שנה הכעסתם את ה', ככה לא מתאים וכו'.

אבל שים לב, הזמן המדובר כאן הוא לאחר 40 שנה שהלכו במדבר, ממש רגע לפני שהם נכנסים לארץ, ואפילו כבר קיבלו כמה חלקים מהירדן, אז למה פתאום הוא מזכיר להם מה היה לפני 40 שנה,  מה הוא חיכה עד עכשיו??

אני אגיד לך. זה הרי ברור שאנשים לא אוהבים שאומרים להם שהם לא בסדר. ובמיוחד אנשים לא אוהבים להרגיש שמאשימים אותם סתם, רק כי השני רוצה להתחמק מאחריות.

ההורים או הבוס או החבר הבטיח לך משהו. הגיע הזמן, עכשיו צריך לקיים, פתאום הוא מתחיל לדבר איתך, תשמע, אתה לא היית בסדר, אני הבטחתי רק בתנאי, ואתה אמרת שתעשה כך וכך ולא עשית…

ואתה כבר מתחיל לחשוב, בטח, הנה זה מתחיל, הוא לא רוצה לתת לי מה שהבטיח אז עכשיו הוא ימצא איזה דרך להאשים אותי כדי להתחמק מכל הסיפור…

משה רבינו לא רצה לעשות את זה, לתת להם להרגיש, ואפילו לרגע אחד, שמנסים להאשים אותם כדי לא לתת להם שהבטיחו להם, את ארץ ישראל. אם משה היה מתחיל לדבר איתם דברים קשים לפני, ישר היו חושבים, בטח, הוא שוב לא רוצה שניכנס לארץ, כמו שאז נתקענו 40 שנה במדבר, אז הוא מזכיר לנו את כל הטעויות שעשינו כדי שאחר כך הוא יוכל להגיד לנו "אחרי כל מה שעשיתם עוד יש לכם פנים לבקש את הארץ??" וזה יגרום להם להצטער. אז משה בכוונה חיכה עד עכשיו, לאחר שהם קיבלו כמה חלקים מהירדן, ועומדים ממש על הגבול, ועוד רגע נכנסים, ממש רואים את הארץ כמה מטרים מהם, עכשיו אפשר להגיד להם שהם עשו כמה דברים לא בסדר, אבל בכל זאת הם כן יקבלו מה שהבטיחו להם, רק שישימו לב לפעם הבאה, שלא מתאים ככה לעשות נגד רצון השם שכל כך אוהב אותם.

דבר איתו בכבוד

"וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" – משה רבינו אומר להם, יהודים יקרים, אתם כוכבים! כל אחד ואחד מכם הוא ענק כמו כוכב, אין כזה דבר "סתם יהודי", אתה כאן כשגריר של בורא עולם. אתה יודע מה זה שגריר?

תחשוב על שגריר ישראל באיזה מדינה, מבחינת אותה מדינה, כל מה שקשור למדינת ישראל, פונים לשגריר, משהו מפריע להם במה שמדינת ישראל עשתה, מצביעים על השגריר. יש להם איזו שאלה, פונים לשגריר. רק את השגריר מכירים.

ואתה יקירי? אתה יותר מזה, אתה המייצג של בורא עולם! בורא עולם ברא אותך יהודי כדי שתקדש שם שמים! אם חס ושלום יהודי נפטר, זה לא שנפטר עוד איזה מישהו, אלא זה אומר שעכשיו חסר אדם שמקדש שם שמים! לכן כשיהודי נפטר אומרים קדיש, כי אם חייל בצבא נפטר, אז פשוט מגייסים אחר, אבל לכל יהודי יש חלק מיוחד, שרק הוא יכול למלא! לכן אומרים קדיש שזה גם קידוש שם שמים, כאילו לבקש מבורא עולם שינסה להשלים לנו את מה שחסר! ואת אותו קדיש אומרים בין אם נפטר רב אחד מגדולי ישראל, או סתם "יהודי פשוט" כי לכל אחד יש תפקיד ייחודי משלו, ובלעדיו התמונה איננה שלמה! אם יש תשעה מגדולי הרבנים בבית הכנסת, זה לא מניין, אי אפשר להתפלל! אך אם ייכנס יהודי מהרחוב, פתאום יש מניין ואפשר לעשות דברים שבלעדיו לא יכלו!

אז שים לב, יש כאן שני עניינים, עניין של הכלל, כל היהודים ביחד מהווים משהו אחד אדיר ועצום, ועניין של הפרט – כל יהודי בפני עצמו.

לכן משה רבינו קורא להם "כוכבים" – כוכב אחד לא יכול להאיר את השמים בלילה, רק כולם ביחד. ומצד שני, כל כוכב כזה קטנצ'יק שאתה רואה, יכול להיות גדול פי 1000 מהשמש האדירה הזאת שמאירה את כל כדור הארץ.

אז למה הוא לא מאיר כמו השמש?

כי הוא רחוק…

אם היה קרוב, או אם אתה תסתכל דרך טלסקופ, תגלה כמה הכוכב הזה ענקי!!

גם אתה יקירי, אם אתה חושב שאתה קטן, זה רק בגלל שאתה עדיין רחוק, שעדיין לא הסתכלת בצורה הנכונה, אבל באמת אתה ענק, ובורא עולם הוא זה שיודע את זה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.