פרשת כי תבוא

למה בורא עולם צריך את הפירות שלי?

מצווה מעניינת כתובה בפרשה, "ביכורים" – הפרי הראשון שגדל לך על העץ, אתה שומר בצד, ואחר כך מביא לירושלים, עטוף ככה יפה עם צלופן, חוטי זהב, אריזה יוקרתית, לא סתם איזה קרטון…

מה העניין בזה?

עניין מאוד פשוט, אבל זו הדרך של התורה ללמד אותך איך מתעלים, מה הדרך היחידה להיות מאושר.

"הכרת הטוב" (כן… שוב הכרת הטוב…) – להכיר בעובדה שמישהו עשה לך טוב.

וזה יגרום לי להיות מאושר? זה יגרום לי להיות יותר טוב?

ודאי. כי אם אתה לא מצליח להבין שמישהו עשה בשבילך משהו טוב, לא משנה אם זה חבר שלך, ההורים שלך, אדם ברחוב, או בורא עולם, אז אתה בעצם לא מבין שהיה חסר לך משהו, ומישהו עזר לך לקבל את זה. אתה לא מבין שהוא עשה לך טוב כי אתה חושב שזה גם ככה מגיע לך. ההורים קנו לך בגד חדש, נסעו לטיול ולקחו גם אותך, מישהו ברחוב נתן לך טרמפ, אשתך בישלה לך ארוחת ערב, אתה לא מבין שעשו לך טוב?

למה?

כי אתה בטוח שההורים חייבים לקנות לך בגד, אז למה להגיד תודה על דבר שהם ממילא חייבים לי? מישהו נתן לך טרמפ, אתה לא יודע להגיד תודה? למה? כי גם ככה הוא נסע בדרך הזאת, אז מה אם הוא עצר לי שניה…? אשתך הכינה ארוחת ערב (או אמא שלך או לא משנה מי) אתה לא אומר תודה?? למה? כי היא חייבת? זה התפקיד שלה??

חמודי, אם אתה צודק, אז אתה כרגע נמצא במצב של חוסר אושר… אם היא חייבת לבשל לך, אז אתה לא יכול להיות מאושר, כי אושר מגיע רק מדברים שלא היית אמור לקבל, וכן קיבלת אותם. אושר לא בא מדברים שהם שלך ממילא, אתה לא מאושר בבוקר לנעול נעליים, אתה מאושר כשאתה הולך לחנות וקונה נעליים חדשות. אם ארוחת הערב היא "שלך" גם ככה, כי אתה חושב שזה מגיע לך, כמו הנעליים שנמצאות בארון, אז אין שום אושר מזה. זה סתם, לא קורה כאן שום דבר טוב!

רוצה לקנות כל יום חליפה חדשה?

השמחה שאתה מרגיש מקניית חליפה חדשה, או נעליים חדשות, או רכב חדש, לא מגיע מכך שזה חדש, אלא זה מגיע מכך שזה לא היה שלך פעם, ועכשיו זה נהיה שלך.

הנה תראה, אם יש לך מזדה שנת 1980 ששווה 20 שקלים, ועכשיו קנית ב.מ.וו שנת 2019 ששווה 400 אלף שקלים, אבל היא יד שניה, אתה לא שמח עד השמים למרות שהרכב לא חדש? בטח שכן, כי האושר זה לא דווקא כי יש כאן דבר חדש, האושר הוא על דבר שלא היה לך, שהוא חדש אצלך, דבר שהיה חסר, ועכשיו הוא כאן, האושר מגיע מהשלמת החיסרון.

התורה מלמדת אותך, שאם תתחיל להסתכל על דברים בצורה אמיתית, ששום דבר לא שלי באמת, הכל של בורא עולם, והוא לא חייב לי כלום, היום הוא נתן לי, מחר הוא יכול להחליט לא לתת לי, אז בעצם כל יום אני מקבל דבר שלא היה שלי, כל יום יש לי סיבה להגיד תודה שקיבלתי דברים כי יכולתי גם לא לקבל אותם!

לכן בורא עולם אומר לך, יש לך שדה, פרדס, עבדת קשה כל השנה, עשית הכל לפי ההוראות, עבדת, טרחת, עכשיו צומחים הפירות?

ואתה בטוח – זה מגיע לי, אני הרי עבדתי כמו חמור בשביל זה, בטח שזה שלי.

תעצור.

אם אתה חושב שזה שלך, פספסת את כל האושר והשמחה! לא, זה לא שלך, זה של בורא עולם! מי אמר שהעץ צריך להוציא פירות?? מי אמר שהפירות יהיו טובים?? מי אמר שהבוס ישלם לך בסוף החודש, אולי החברה תפשוט רגל?? מי אמר שמגיעה לך ארוחת ערב?? יכולת גם לישון רעב היום!

אבל אם אתה מבין את זה, אם אתה אומר לעצמך: אהה, בעצם יכולתי להישאר בלי זה, ועכשיו בורא עולם כן נתן לי? אז תודה רבה אבא! וכמובן שצריכים גם להגיד תודה לאותו אדם שהסכים להיות שליח של בורא ולתת לי את המתנה הזאת!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.