פריעת חוב

ברור ופשוט שאדם שלווה מחבירו כסף או חפץ או רשם במכולת (פעם היה כזה דבר…) חייב להחזיר, וכן מי שלקח פועל, מנקה, בייביסיטר וכו' חייב לתת להם כל מה שמגיע להם. ולא רק זה, גם אם לקחת חפץ ואת מתכוונת לשלם אך לא אמרת לזה שלקחת ממנו את החפץ שאת משלמת מאוחר יותר, אלא פשוט לקחת והוא שתק כי הוא מכיר אותך ולא נעים וכו' או שאמרת לבייביסיטר, "תודה לילה טוב" והיא לא יודעת מה יקרה עם התשלום, הרי זה קרוב לחילול השם, וגם גורם לצער אדם אחר, ולכן צריכים לשים לב מה חושב האדם השני.

הרבה פעמים חובות לא משולמים לא כי הלווה רשע, אלא כי פשוט שוכחים מהם, ולכן כשלוקחים הלוואה ממישהו, חובה לעשות זאת ליד שני עדים או לכתוב על דף, וכך הלווה לא ישכח מהעניין.

——————

כיצד בנות מדיין הצליחו להכשיל את בני ישראל? בגלל מנגנון ההסתגלות המוטבע בנפש האדם. לכל אדם יש גבולות שמציג לו השכל לגבי איזה דברים הוא מוכן או מתכוון לעשות בכל רגע או מצב נתון, ואם נציע לו באותו רגע דבר שהוא מעבר לגבולות האלו, הוא יסרב, אך אם אנו מתפשרים מעט, הגבול זז וכן הנכונות שלנו לעשות דברים שונים.

וכך קורה לנו הרבה פעמים, את רוצה להעיר לבעל, לא מתכוונת לריב או משהו, רק הערה קטנה, אבל הוא כמובן לא מקבל את זה, אז הוא עונה משהו בחזרה, ואז הגבולות זזים מעט, וההערה העדינה הופכת לביקורת, ולאחר מכן להעלבה, ובינתיים את מסתגלת לעובדה שאת כבר לא נסיכה עדינה, אלא זמרת אופרה וזורקת צלחות מקצועית וכו' ואם היית יודעת מהתחלה שזה יסתיים בריב, וודאי שלא היית מתחילה עם זה, אך בגלל שזה התקדם כל פעם מעט, הסתגלת כל פעם מחדש…

וכן בכל תחום בחיים, שימי לב תמיד, כשאת רואה שאת "מקילה" לעצמך, תבדקי טוב, האם אני עושה זאת למטרה טובה, אני הולכת צעד אחד אחורה כדי שאוכל להתקדם שניים קדימה, או אולי אני מגמישה מעט את הגבולות שלי מתוך עצת הרע…? תשמרי על הגבולות היקרים שלך, אלו ששומרים עלייך קדושה וטהורה, בת של בורא עולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.