נדרים והבטחות

הפרשה הקודמת דיברה על פנחס שהרג את המדיינית, עכשיו הפרשה מתחילה בהלכות נדרים ואז עוברת למלחמת מדיין, שהיא המשך למה שקרה עם פנחס והמדיינים. מה הקשר? למה נדחפו פה באמצע הלכות נדרים?

אומרת הגמרא, שנדרים והבטחות שאדם מבטיח, ואז לא מקיים אותם, גורמים שישראל מתפזרים בין העמים! זה גורם לכך שהיהודים לא יהיו ביחד אחד עם השני. בפרשה הקודמת היה פירוד בעם, רבו אחד עם השני, מתו עשרים וארבע אלף איש, זה יותר מכל מה שמתו בכל העבירות שעשו במדבר! יותר מכל מה שמתו בכל המלחמות שהיו במדינת ישראל מיום הקמתה, כולל כל הפיגועים! התורה רצתה לרמוז לנו, מה גורם לכך שיהיה פירוד, ואחר כך מוביל לכך שישראל צריכים לצאת לעמים זרים? שלא מקיימים מה שמבטיחים.  כתוב בתהילים "בזר עמים קרבות יחפצו". מה כוונת הפסוק? מסבירה הגמרא – מי גרם לישראל שיתפזרו בין העמים ("בזר עמים")? קריבות שהיו חפצים בהם ("קרבות יחפצו"). ומה זה אומר קריבות? מסביר הבן יהוידע, שקריבות זה משורש "קרוב". שימו לב, אותיות א' מ' ת' באלף הבית הם הרי רחוקות, הכי רחוקות שיש, תחילת האלף בית, אמצע, וסוף. לעומת זאת, אותיות ש' ק' ר' הכי קרובות, אחת אחרי השניה, הכי קרובות שיש. זה רצה דוד המלך לרמוז לנו, מי גרם לישראל שיהיו מפוזרים? שהיו חפצים בקריבות – בשקר, שהם האותיות הקרובות, ולא היו חפצים באמת, שהם האותיות הרחוקות. כתוב בגמרא שאליהו יבוא לרחק את הקרובים ולקרב את הרחוקים. מה הכוונה? לפי ההסבר הזה הכוונה שהוא ירחיק מאיתנו את הקרובים – הם אותיות ש' ק' ר' שהן קרובות, ויקרב אלינו את הרחוקים, שהם אותיות א' מ' ת'.

עיקרו של דבר – הדיבור שלך אינו הפקר! אדם צריך לשמור מה מוציא מפיו, כי הכח שניתן לו הוא זה שיכול לגרום לקלקול. אתה חושב, מה כבר עשיתי, בסך הכל אמרתי איזה משהו, "מחר אני בא לשיעור תורה", "אני אעזור לך במשהו", "אני אתרום כמה שקלים למגבית", "מבטיחה לך ש…", לא עשיתי כלום, רק דיברתי… טעות! הדיבור של יהודי זה כמו כור אטומי, כמו שאפשר לקיים איתו חצי עולם לטובה, ברכות, תפילה, מילה טובה, כך אפשר לבנות פצצה שתחריב חצי עולם, הבטחות, נדרים, הלבנת פנים!

הגמרא במסכת תענית מספרת על שלושה אנשים שביקשו משהו מבורא עולם, אך לא ביקשו ברור, לא הסבירו את דבריהם. למרות שבורא עולם מבין, עדיין צריכים לדבר ברור, אל תזרקו מילים לשמים, אלא תספרו לבורא עולם במילים ברורות מה מפריע לכם, מה אתם צריכים וכו'. בקיצור, לשניים מהם, אפילו שלא ביקשו ברור, נתנו להם מה שרצו. השלישי הוא יפתח הגלעדי, שנדר שאם ינצח במלחמה, אז הדבר הראשון שיצא מהבית שלו, הוא יקדיש אותו להשם. הוא כמובן התכוון שתצא כבשה או פר או איל וכו'. כשניצח במלחמה וחזר הביתה, הבת שלו יצאה לקראתו! למה בורא עולם לא ריחם עליו וגרם שתצא כבשה? למה לשניים האחרים שביקשו דברים אחרים, בורא עולם נתן מה שרצו, ואילו ליפתח לא נתנו שתצא איזו כבשה מהבית? כי יפתח הבטיח בנדר! כשאדם משחק עם המילים שיוצאים מפיו, צריך להיזהר פי כמה מאדם אחר!

דרך אגב, השלושה האלו הם אליעזר עבד אברהם, שאול בן קיש מלך ישראל ויפתח הגלעדי, והם רמוזים בפסוק שלנו – “איש כי ידור" ר"ת אליעזר יפתח שאול. והמשך הפסוק “כי ידור נדר" גימטריה יפתח וההמשך "לה'” – רק הוא, רק יפתח שנדר לה', הוא לא הצליח.

השאר תגובה

%d בלוגרים אהבו את זה: