קדושת בית הכנסת

מכיוון שבבית הכנסת יש קדושה יתירה (למרות שהקב"ה נמצא כמובן בכל מקום, עדיין יש מקומות קדושים יותר כגון הכותל המערבי), נזהרים מלעשות שם דברים מסוימים, כגון אם רוצים לקצר את הדרך ובמקום לעשות עיקוף כדי להגיע לרחוב המקביל מעדיפים לעבור כמה שניות דרך בית הכנסת, הרי הדבר אסור.

וכן אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להסתתר מפני הגשם או כדי לנוח כמה דקות במזגן במקום לעמוד בשמש היוקדת.

אפשר להיכנס לבית הכנסת כדי לקצר את הדרך או מפני הגשם וכו' בתנאי שיושבים שם מעט וקוראים כמה פסוקים מתהילים וכדומה, ויש אומרים שלא מועיל לעשות כן אלא אם כן זה דבר שחובה בשבילו להיכנס לבית הכנסת, כגון שצריכים לקרוא למישהו, אז יקראו כמה פסוקי תהילים, אך לקצר את הדרך או להסתתר מהגשם אסור גם אם קוראים תהילים.

——————————

בפרשה רואים שתי דרישות הפוכות של התורה – מצד אחד בתחילת הפרשה התורה דורשת מכל יהודי להיות מסוגל לדחות סיפוקים, להתאפק ולא להתנפל על איזו תאווה, ומצד שני בהמשך הפרשה ישנה מצווה לתת לפועל בעובד בכרם לאכול מיד מן הענבים שהוא בוצר, ממש בסיום העבודה, ולא לתת לו לחכות כדי לא למנוע ממנו את האכילה מענבים טריים שהוא רואה עכשיו מול עיניו. אז מה המטרה, לדחות סיפוקים או ליהנות מהעולם באותו רגע?

פשוט מאוד, וודאי שכל יהודי חייב לשלוט בעצמו ברמה גבוהה ביותר ולרומם את עצמו מבחינה רוחנית ככל האפשר, אך כל זה לגבי עצמו, לאחרים הוא חייב לדאוג לכל ההנאות שאפשר!

וכבר סופר על אדם שלא היה לו כסף לשלם שכירות, הלך לרב. הרב אמר לו שילך לרב אורי הצדיק. הוא הלך לרב אורי, והוא הבטיח לו שהוא יתפלל בשבילו. חזר לרב וסיפר לו, הרב שלח אותו שוב אל הרב אורי.

הפעם הרב אורי הבטיח שאת זכות מצוות התפילין שהוא הניח היום, הוא מעביר לזכות אותו אדם. חזר לרב וסיפר לו. הרב שלח אותו שוב אל הרב. אורי.

הרב אורי הבטיח לו שאת הזכויות מהטבילה במקווה של היום הוא ייתן לזכותו! חזר האדם וסיפר ורב. אמר לו הרב, לך אל את הרב אורי ותגיד לו שעם זכויות תפילין ומקווה לא משלמים שכירות, שייתן לך כסף!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.