ברכה על אוכל באמצע הסעודה

הברכה שמברכים על הלחם לפני הסעודה פוטרת גם את שאר האוכלים במהלך הסעודה, אך דווקא מאכלים שהדרך לאכול אותם בסעודה כדי לשבוע, כגון בשר, אורז, סלטים וכו' או דברים שאוכלים על הלחם כגון ממרחים וכו'. דברים שלא שייכים לסעודה אלא לשם קינוח וכדומה, כגון פירות או שוקולדים וכו' עליהם יש לברך גם באמצע סעודה. אמנם

ברכה על שתייה באמצע הסעודה

  אין מברכים על משקים באמצע הסעודה כי הם נחשבים חלק מהסעודה ולכן הברכה שבירכו על הלחם תופסת גם לגביהם. יוצא דופן הוא היין, שמכיוון שהוא משקה חשוב שאיתו עושים קידוש, חתונה, ברית וכו' לכן תיקנו חכמים שיברכו על היין באמצע הסעודה. אם ברכו על היין ממש לפני הסעודה ומתכוונים לשתות יין בתוך הסעודה, אזי

מים אמצעיים

גם באמצע הסעודה ישנם מקרים שבהם צריכים לשטוף את הידיים. כשאוכלים מאכל חלבי ולאחריו מאכל בשרי (אך לפי הקבלה לא אוכלים חלב ובשר באותה סעודה, ולכן יש לסיים קודם את הסעודה ואז לאכול בשר), יש לשטוף את הידיים, וכן כשאוכלים דג ובשר אחד לאחר השני או להיפך, יש לשטוף את הידיים אמנם אם לא נגעו

מי שבטעות הכניסה אוכל לפה בלי לברך

  אם בטעות הכנסת אוכל לפה בלי לברך (גם מי שלא דתיה יכולה לברך, זה נחמד להגיד תודה לבורא עולם…) ומיד נזכרת, מה עושים? תלוי באיזה אוכל מדובר. אם זה חתיכת קרקר או משהו דומה שאפשר להוציא מהפה, אז את צריכה להוציא את האוכל ואז לברך. אם זה דבר שלא נעים להוציא מהפה, או כי

ברכה על פיצה

  אחד מהתנאים שהופך בצק לברכת מזונות הוא שהבצק מתוק. לפי הספרדים צריכים להרגיש ממש את טעם המתיקות בבצק, ולפי האשכנזים צריך שהבצק יהיה עשוי ממי פירות או דבש או יין או חלב וכו', גם אם לא מרגישים את הטעם בפועל. בפיצה רגילה שעשויה מקמח ומים וודאי שהברכה היא "המוציא" ובסוף ברכת המזון. אך בפיצה