שינוי מקום באמצע אכילה

ישנן ברכות אחרונות שצריכים לברך אותן במקום שאכלנו, כמו ברכת המזון, שאפילו מי שיצאה מהבית צריכה לחזור ולברך בבית, אך ישנן ברכות שאפשר לברך גם במקום אחר, כמו ברכת "נפשות" וברכה אחרונה על היין, שלמרות שלכתחילה צריכים לברך באותו מקום, אם יצאנו מהחדר אין חובה לחזור. וישנן ברכות כגון "על המחיה" על מזונות ופירות משבעת

בציעת הפת

כשחותכים חתיכה מהלחם יש להיזהר לא לקחת חתיכה קטנה מדי בקמצנות, ולא גדולה מדי כדי שלא נראה תאוותנים מדי. וגם אם אנו לבד בבית, ואף אחד לא רואה, גם צריכים להיזהר, כי עצם העצירה הזאת, ההתגברות הזאת על התאווה, למרות שהיא לזמן קצר, מפתחת ומחזקת את השליטה העצמית שלנו וכך מורגל כל ילד וילדה יהודיים

הכנת הלחם לפני הברכה

לאחר שמברכים "המוציא", וכן בכל שאר הברכות, אנו צריכים מיד לטעום כדי שלא יהיה הפסק גדול מדי בין הברכה לאכילה, ולכן צריכים לחתוך מעט את הלחם לפני הברכה, אך לא לחתוך לגמרי כך שעדיין הלחם יהיה שלם, כדי שאחרי הברכה יהיה קל ומהיר לחתוך את החתיכה ולטעום. בשבת לא חותכים את הלחם כדי שהוא יראה

בציעת הלחם

כשמברכים "המוציא" על הלחם ובאים לחתוך חתיכה כדי לאכול, חותכים את הלחם דווקא במקום שנאפה הכי טוב, במקום השחום דווקא, ולפי האשכנזים משתדלים לחתוך בפעם אחת מהמקום השחום ומהמקום שמעליו היכן שהלחם מתנפח ומתבקע, ששם התחיל להיאפות הכי מהר. בלחמים שלנו בדרך כלל הכל נאפה בצורה אחידה ולכן אין הבדל, אבל אם כן יש, אז

תדיר קודם

מי שאכלה פירות ולפני שהספיקה לברך ברכה אחרונה הייתה צריכה ללכת לשירותים. כעת עומדות לפניה שתי ברכות לברך "אשר יצר" וברכה אחרונה על הפירות. מה מברכים קודם? מצד אחד הברכה של הפירות הייתה קודמת בתור שהרי היית חייבת לברך אותה כבר קודם, מצד שני, יש לנו כלל שברכה או מצוה שתדירותה גדולה יותר מחבירתה, קודמת