מתי צריכים לברך שוב על אוכל

אם ברכת "פרי העץ" על תפוח, ולאחר מכן הביאו לך תמרים, האם צריך לברך שוב על התמרים? כמובן שהתשובה היא "תלוי". אם כשברכת על התפוח חשבת על כל מה שיביאו לך, אז אין צריך לברך פרי העץ על שום פרי, אפילו אם לא חשבת על מין ספציפי, אלא כל פירות העץ כבר נפטרו בברכה הראשונה.

נטילת ידיים ללחם

לאחר שנוטלים את הידיים, יש להזדרז ככל האפשר לברך על הלחם, וכן יש להימנע מהיסח הדעת מהידיים, ולכן מי שכבר נטלה את ידיה וממתינה  לשאר הסועדים, אין להתעסק בכל מיני דברים כמו לקרוא מה כתבו היום בהלכה היומית כי זה הזמן הכי מתאים, ולא להציץ מה כתוב בעיתון (זה מה שהיה כתוב אתמול ולפני שנה,

דיבור בין ברכה לאכילה

לאחר שמברכים על האוכל אסור לדבר עד שאוכלים ממש שזה אומר גם לבלוע קצת. זה אומר שאם ברכת על קרקר ועוד לפני שהספקת לאכול פתאום ראית מהצד שהילד/החתול (נא למחוק את המיותר) נוגע בתיק היוקרתי שלך, אסור לצעוק עליו עד שתאכלי מעט מהקרקר, וגם תבלעי מעט, למרות שהקרקר יבש ואת ממש ממהרת להגיד משהו כך

האוכל חתיכה קטנה של לחם

ישנם שלוש כמויות שונות בקשר לכמות הלחם המצריכה נטילת ידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של ביצה, שזה בערך 54 גרם, צריכה ליטול ידים ולברך על נטילת הידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של זית, שזה בערך 27 גרם, אך פחות מ 54 גרם, צריכה ליטול ידיים אך לא מברכים על הנטילה. מי

כמה דברים בברכת על המחיה

לגבי ברכה "על המחיה" – דהיינו ברכה אחרונה של מזונות, יש מחלוקת האם היא גם מהתורה כמו ברכת המזון, או שלא. לכן במקרה של ספק כדאי מאוד להחמיר ולאכול עוד מאפה בגודל של זית או יותר ואז לברך. גם כאן, זה רק במקרה ששבעים מהמזונות, אך אם לא שבעים, החיוב לברך הוא מדברי חכמים ואז