הכנת הלחם לפני הברכה

לאחר שמברכים "המוציא", וכן בכל שאר הברכות, אנו צריכים מיד לטעום כדי שלא יהיה הפסק גדול מדי בין הברכה לאכילה, ולכן צריכים לחתוך מעט את הלחם לפני הברכה, אך לא לחתוך לגמרי כך שעדיין הלחם יהיה שלם, כדי שאחרי הברכה יהיה קל ומהיר לחתוך את החתיכה ולטעום. בשבת לא חותכים את הלחם כדי שהוא יראה

בציעת הלחם

כשמברכים "המוציא" על הלחם ובאים לחתוך חתיכה כדי לאכול, חותכים את הלחם דווקא במקום שנאפה הכי טוב, במקום השחום דווקא, ולפי האשכנזים משתדלים לחתוך בפעם אחת מהמקום השחום ומהמקום שמעליו היכן שהלחם מתנפח ומתבקע, ששם התחיל להיאפות הכי מהר. בלחמים שלנו בדרך כלל הכל נאפה בצורה אחידה ולכן אין הבדל, אבל אם כן יש, אז

תדיר קודם

מי שאכלה פירות ולפני שהספיקה לברך ברכה אחרונה הייתה צריכה ללכת לשירותים. כעת עומדות לפניה שתי ברכות לברך "אשר יצר" וברכה אחרונה על הפירות. מה מברכים קודם? מצד אחד הברכה של הפירות הייתה קודמת בתור שהרי היית חייבת לברך אותה כבר קודם, מצד שני, יש לנו כלל שברכה או מצוה שתדירותה גדולה יותר מחבירתה, קודמת

מי שהכניסה אוכל לפה בלי לברך

אם בטעות הכנסת מאכל לפה ושכחת לברך, מה עושים? אם מדובר באוכל שאפשר להוציא אותו מפה בלי שיהיה אחר כך מגעיל לאכול אותו שוב, לדוגמה עוגיה שרק הכנסת לפה וישר נזכרת, אז מוציאים את העוגיה ומברכים כמו שצריך. אם מדובר במאכל שאם תוציאי אותו אז כבר יהיה לא נעים לאכול אותו שוב ותצטרכי לזרוק אותו,

מה קודם בברכות

כידוע יש לנו סדר קדימות כשאנו מברכים על האוכל, כי אם המטרה של הברכה היא לעורר אותנו להודות לבורא עולם, אז ככל שההודעה יותר פרטית כך היחס שלנו יותר אישי. זה כמו ההבדל בין להגיד לחברה טובה שעזרה לך הרבה "תודה על הכל", לבין להתחיל לפרט, תודה שביום ההוא בשעה 8 יצאת מהבית בכפור, ואחר