האוכל חתיכה קטנה של לחם

ישנם שלוש כמויות שונות בקשר לכמות הלחם המצריכה נטילת ידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של ביצה, שזה בערך 54 גרם, צריכה ליטול ידים ולברך על נטילת הידיים. מי שאוכלת לחם בכמות הגדולה מגודל של זית, שזה בערך 27 גרם, אך פחות מ 54 גרם, צריכה ליטול ידיים אך לא מברכים על הנטילה. מי

כמה דברים בברכת על המחיה

לגבי ברכה "על המחיה" – דהיינו ברכה אחרונה של מזונות, יש מחלוקת האם היא גם מהתורה כמו ברכת המזון, או שלא. לכן במקרה של ספק כדאי מאוד להחמיר ולאכול עוד מאפה בגודל של זית או יותר ואז לברך. גם כאן, זה רק במקרה ששבעים מהמזונות, אך אם לא שבעים, החיוב לברך הוא מדברי חכמים ואז

ברכת אחרונה על סופגניה

אם אוכלים מזונות יותר מכמות של 216 גרם, ולפי האשכנזים אף בכל כמות אם קובעים עליהם סעודה, יש לברך ברכת המזון, אך אם אין למזונות צורה של פת, כגון שהם מטוגנים או מבושלים, אז בכל מקרה אין מברכים ברכת המזון, אלא "על המחיה". לכן ספגטי, בלינצ'ס, וסופגניה מטוגנת, אפשר לאכול כמה שרוצים (כמובן שזה יעלה

ברכת על המחיה

לאחר אכילת כזית מזונות אנו מברכים על המחיה.  עדיף להשתדל לאכול כמות מספיק גדולה כך שמהקמח לבדו יהיה כבר 30 גרם, בלי הסוכר והביצים שעירבבו בבצק, אך בדיעבד כל הבצק נחשב אחד, וכן מברכים ברכה אחרונה על 30 גרם עוגה. אך במקרה אוכלים רוגלאך או בורקס ששוקלים כזית – 30 גרם, אך כאן חלק מהאוכל

ספק בברכת המזון

ברכת המזון היא הברכה היחידה שהיא מהתורה, וגם זאת רק בתנאי שהאדם שבע לאחר האוכל, כמו שכתוב בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת את ה'", ולכן בספק ברכת המזון, אם האדם שבע והוא לא זוכר אם ברך או לא, חייב לברך שוב, אך אם אינו שבע, שאז ברכת המזון היא רק מתקנת חכמים, אינו מברך במקרה של